משה רגב (אקנין) ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב על הרשעתו בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, ואי ציות לשוטר. לחילופין, ערער על חומרת העונש: פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, פסילה מותנית בת 6 חודשים, מאסר על תנאי של 7 חודשים וקנס בסך 5,000 ש"ח.
מכתב האישום עלה שביום 30.9.05 סמוך לשעה 01:00 בלילה, נהג רגב ברכב פרטי בתל אביב ומחסום משטרתי אותת לו לעצור אך הוא לא ציית, ביצע פניית פרסה ונמלט. רגב נעצר רק לאחר שרכבו הואר בידי זרקור מהליקופטר. בדיקת נשיפה שנערכה לו (באמצעות מכשיר "ינשוף"), גילתה ריכוז אלכוהול של 415 מ"ג בליטר אויר נשוף.
רגב חלק על הטענה שלא ציית לשוטר וטען שלא הבחין במחסום. בית משפט לתעבורה קיבל את עדותו של השוטר שלדבריו, עמד במחסום כשהוא לבוש בגדים זוהרים בולטים, סימן לרגב לעצור והשתמש במכשיר כריזה. נפסק שרגב התעלם במודע מהוראות השוטר ומהקריאות לעברו לעצור את רכבו.
בכתב הערעור טען רגב שלא ניתן להסתמך על ממצאי מכשיר ה"ינשוף" בהיעדר מסמכים המוכיחים את הפעלתו התקינה, וכי התקרית במחסום נבעה מאי הבנה. לדבריו, מאחר שהוא מפרנס משפחה בת 6 נפשות, רישיון הנהיגה שלו נחוץ מאוד ועברו התעבורתי איננו חמור וניתן לסטות ממידת העונש הקבועה בדין.
המדינה התנגדה לערעור בטענה שאין פגם בממצאי הינשוף גם בהיעדר מסמכים והיו לבית משפט לתעבורה ראיות נוספות שאימתו את ממצאי הינשוף. "אין מקום להתערבותו של בית המשפט לערעורים בממצאי אמון ועובדה בכל הנוגע לכל פרטי האישום". המדינה ביקשה לדחות את הערעור.
מכשיר הינשוף היה תקין, הנהג - לא
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עודד מודריק, לא מצא ממש בערעור. לדבריו, לאחר שביום: 11.2.09 פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (רע"פ 8135/07 גורן נ' מ"י) בו נדחו טענות שנגעו לחוקיות ההסתמכות על ממצאי הינשוף, עליו לדחות את טענותיו של רגב בעניין. לטענתו, ההרשעה בעבירה של אי ציות להוראות שוטר התבססה על האמון שנתן בית משפט לתעבורה בעדות השוטר וכן התקבלה עדותו של מפעיל מכשיר הינשוף שההפעלה הייתה תקינה לחלוטין. "העובדה שנמצאו לבית המשפט ראיות שונות מחוץ לינשוף לתמוך את העובדה שהמערער היה לעת מעשה שיכור, תומכת כמובן, את ביטחונו של בית המשפט בממצאי המכשיר".
השופט ד"ר מודריק הוסיף שהפסילה למשך 24 חודשים היא עונש מינימום לעבירה של נהיגה בשכרות הנחשבת לעבירה חמורה מאוד, ואין להכביר מילים על הסיכונים והסכנות הכרוכים בה לנוהג הרכב ולקהל המשתמשים בדרך. "המערער הורשע בעבירות נוספות זולת נהיגה בשכרות, גם הם אינם דברים של מה בכך. לא מצאתי כל טעם לסטות מן העונש הקבוע בחוק. להפך לחובת המערער 61 הרשעות תעבורה (מעת שהוא קיבל רישיון נהיגה בשנת 89). בתוך ההרשעות גם הרשעות בעבירות חמורות של נהיגה בצומת מרומזר באור אדום, עצירה בתוך צומת, פניית פרסה אסורה, שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה ומעורבות בתאונות דרכים. עברו של הנאשם מחייב, אם כן, שיושת עליו עונש של ממש שישמש כאמצעי הרתעה כנגד זלזול והפרות חוזרות ונשנות של הוראות הדין. אני דוחה את הערעור גם כנגד גזר הדין".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה