מחזור המטבע במשק קפץ ב-19% בשנת 2008

מהסקירה השנתית של מחלקת המטבע בבנק ישראל עולה (יום א', 28.6.09) כי מחזור המטבע הגיע בסוף שנת 2008 לכ-34.4 מיליארד ש"ח, לעומת כ-28.9 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2007 - גידול של כ-19%.

מהסקירה עולה כי גידול היקף המזומן שבמחזור נמשך, והוא אף מתגבר בתקופת המשבר הכלכלי הנוכחי, שהחל בשלהי 2008. בתקופות משבר, כאשר אמונו של הציבור במספר לא מבוטל של מכשירי השקעה מתערער, הוא נוטה להגדיל את יתרות המזומן שבידו, שכן זהו אמצעי בטוח, אשר בעקבות הורדות הריבית הגדולות, הפך גם להיות זול יחסית להחזקה. מגמה זו של הגדלה מסיבית של המזומנים במחזור קיימת גם במדינות שונות ברחבי העולם, וזו תוצאה של הגידול בסיכון ואי-הוודאות המאפיינת תקופה זו.

משקלו של שטר של 200 ש"ח במחזור המשיך לגדול השנה משמעותית (זינוק של 37%), בעיקר עקב הגברת השימוש בו במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, תהליך שהחל לפני כשנתיים. הגידול במחזור של שטר זה מסביר 82% מסך גידולו של מחזור השטרות בשנת 2008.

יותר ממחצית (52%) ממספר המעות שבמחזור הן מעות של 10 אגורות, המשמשות בעיקר לעודף בתחבורה הציבורית העירונית. חלקן של המעות בעריכים הגבוהים, 5 ש"ח ו-10 ש"ח, קטן מאוד יחסית וכל אחד מהן מהווה רק 3% מכלל מחזור המעות.

נמשכת החדרתה של מעת ה-2 ש"ח שהונפקה לראשונה בשנת 2008, ובמחזור נמצאות כיום כ-30 מיליון מעות. שיעור הגידול של מחזור מעה זו ב-2008 עמד על 22% מגידולו של מחזור המעות כולו.

חלק לא מבוטל (בממוצע 50%-60%) מן המעות בעריכים הנמוכים שבמחזור הולך לאיבוד, ומכאן שצריכת המעות בפועל קטנה מזו הרשומה במחזור. האובדנים הם תופעה טבעית; הם נובעים מאי-הקפדה בעת השימוש השוטף במעות בעלות ערך נמוך ובעת תשלום או קבלת עודף. שיעור האובדנים במחזור הוא ביחס הפוך לשוויה של המעה - ככל שערכה גבוה יותר כך שיעור האובדנים נמוך יותר, ולהפך.

בנוסף, בשנת 2008 נמשכה מגמת הגידול של מספר האמצעים למשיכת מזומנים: מספר המכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים גדל ב-7%, וכן גדל מספר המכשירים מהסוג cash dispenser - מכונות בבעלות חברות פרטיות, המתופעלות על-ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות; קיימות גם חלופות נוספות למשיכת מזומנים באמצעות רשתות השיווק.

שיעור הזיופים של השקל נמוך ביחס לאירו ולדולר

בשנת 2008 פעלה גם מחלקת המטבע לגיבוש מדיניות חדשה לתפעול מערך המזומנים במשק. המדיניות החדשה, שתופעל החל מה-1 באוקטובר השנה, תבטיח שמירה על איכות גבוהה של המזומנים שבמחזור, תקטין את העלויות של תפעול המזומנים למשק, לבנק ישראל ולעוסקים במזומנים, ותאפשר מתן שירות בתחום המזומנים ברמה גבוהה. במסגרת זו רוב הפעילות לטיפול במזומנים תועבר מבנק ישראל ל"מרכזי מזומנים", שיוקמו על-ידי הבנקים המסחריים הגדולים. כדי לאפשר ביצוע יעיל של המדיניות על-ידי "מרכזי המזומנים", הוכן תקן איכות מינימלי אחיד. התקן קובע מבחן ברור שמגדיר את ההבדל בין שטרות "ראויים", המיועדים לשימוש חוזר במחזור, ובין שטרות "לא-ראויים", המיועדים לגריסה על-ידי בנק ישראל. התקן נקבע על-פי תקנים המקובלים בעולם. נדבך חשוב אחר בביצוע המדיניות, הוא רכישת מכונות חדשות משופרות לספירה ומיון של שטרות על-ידי הבנקים, אשר ישדרגו, בין היתר, את יכולת הגילוי של שטרות מזויפים.

שיעור הזיופים של המטבע בישראל נמוך מאוד יחסית לזיופים של מטבעות הדולר והאירו. יחד עם מסר בנק ישראל כי הוא נוקט בפעילות מתמדת למניעה ולצמצום התופעה. במסגרת זו פעלה מחלקת המטבע, בין היתר, באמצעות פורום קבוע משותף שכולל נציגים ממחלקת המטבע בבנק ישראל, ממשטרת ישראל, מהבנקים המסחריים, בנק הדואר ומאיגוד הבנקים. בפורום נדונים, מתגבשים ומדווחים הפעולות והאמצעים למניעת זיופים ולאיתור מזויפים. שיתוף הפעולה בין הגופים קיבל לאחרונה תנופה.

בסקירה המתפרסמת היום יכול הציבור לקבל הסבר מפורט על סימני הביטחון למניעת זיופים המצויים בשטרות, ועל דרך זיהוים.

פרויקט נוסף שהסתיים במחצית הראשונה של שנת 2008 הוא תהליך ההפרטה של החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות - המשווקת הבלעדית, על-פי חוק, של מטבעות הזיכרון שמנפיק בנק ישראל. החברה עברה מבעלות המדינה לבעלותה של חברת ג.ר.א.ס. שמה של החברה כיום הוא "החברה הישראלית למדליות ולמטבעות". לפני כן היה שמה כאמור "החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות".