תערוכה חדשה במוזיאון תל אביב לאמנות

הפקטורי של אנדי וורהול (ניו-יורק, 1963-1983) היה אחד ממרכזי היצירה האמנותית המפורסמים ביותר בתולדות האמנות העכשווית. התערוכה מציגה דיוקנאות של וורהול ושל כמה מעמיתיו, שצולמו במקום על-ידי בילי ניים, ג'ררד מלאנגה, קרל פישר וקרטיס קנפ.

וורהול הפעיל מכונה לייצור ולקידום כוכבי-על ושינה את אופן ההתבוננות שלנו בדיוקנאות סלבריטאים באמצעות ציוריו, סרטיו, המגזין אינטרוויו שייסד, וקידום יוצרים רבים שסבבוהו.

לכל הדיוקנאות שוורהול יצר - הדפסי רשת המבוססים על תצלומים, "מבחני בד" קולנועיים, סרטים באורך מלא ותצלומים - היו שני מניעים עיקריים: הדחף ללכוד ולרומם באמצעות הדימוי אישיות מסוימת ורגעי תהילה ופרסום, והדחף ליצור מגננה רגעית מפני הזמן החולף, ארעיות החיים והמוות.

הדיוקנאות שצילם קרל פישר את וורהול ב-1969, לאחר שוורהול נפצע בעקבות ניסיון התנקשות בחייו, חושפים את הצלקות הפיזיות שהותירה בו הפציעה ואת הפגיעוּת של דימויו כסלבריטאי.