המשיך להטיל אימה על בני משפחתו ומאסרו קוצר

גאזי עוואדללה ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים על גזר דין של בית משפט השלום בעיר מיום: 5.2.09 שהרשיע אותו על-פי הודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן לפיו בחודש מאי 2007, ניסה לפצוע את אשתו בנסיבות מחמירות ותקף שלא כדין את בנם בן ה-17. המערער היה בגילופין, רדף אחרי אשתו כשבידו סכין מטבח וניסה לדקרה. הבן הוציא את הסכין מידיו ו"חטף" אגרופים עד ששיניו נפלו.

בבית משפט השלום הוצג הסדר לפיו תוקן כתב האישום והוסכם שאם תסקיר שירות המבחן יהיה חיובי ויעיד על שיתוף פעולה והסכמת המערער להשתתף בתהליך טיפולי, תימנע התביעה מלעתור למאסר בפועל, ואם לא, תעתור למאסר בפועל. בית משפט השלום קבע שהתסקיר רחוק מלהיות חיובי ונאמר בו שכל בני המשפחה חייבים לסור למשמעתו של המערער, לציית לו ללא עוררין, הוא נוקט באלימות, באיומים ומשרה אווירה של פחד על כל בני הבית.

עוד עלה מהתסקיר, שהמערער לא כיבד הוראות בית המשפט לעניין מעצר הבית והמשיך להתנהג באלימות, אלא שאשתו חששה להתלונן. לאור התנהגותו נמנע שירות המבחן מלהציע הליך טיפולי והתביעה עתרה לעונש מאסר משמעותי. סניגורו של המערער טען שהמערער הינו מפרנס יחיד, המקפיד בעבודתו 20 שנה ודואג לבני משפחתו.

בית משפט השלום קבע שהעבירות שביצע המערער חמורות והוא סיכן את חיי אשתו ופגע בבנו. למערער ניתנה הזדמנות לתקן את דרכיו אך הוא המשיך ליצור אווירה של פחד בבית. לאור זאת גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר על תנאי של 10 חודשים.

בית המשפט חרג מההסדר

בכתב הערעור נטען שהעונש קשה ומופרז לחומרה, יש בו חריגה מהותית מההסדר אליו הגיעו הצדדים ואין זה סביר שתסקיר חיובי או שלילי ייצור פער כה מהותי בין מאסר בפועל לתקופה של שנה וחצי ובין תסקיר חיובי שימנע מאסר בפועל לחלוטין. הסניגור הוסיף, שבעצם הודאתו, הסתמך המערער על עמדתה המתונה של התביעה ועקב כך, היו לו ציפיותיו שלא להיאסר ובמקרה הגרוע לקבל עונש מאסר קצר. עוד נאמר שבית משפט השלום לא נתן משקל לגילו של המערער, המתקרב לגיל 50, ולעובדה שמדובר במפרנס יחיד, העובד באופן קבוע ורצוף בעירייה.

בפסק הדין קבעו שופטי בית המשפט המחוזי שהעבירות שעבר המערער חמורות, רעות וקשות. "מדובר באדם הרואה עצמו בלבד, וכאילו בני משפחתו נועדו לעמוד לרשותו, לרצונותיו ולגחמותיו, ומשאלה אינן מתגשמות, הוא מפעיל אלימות. מבחינה זו העונש שנגזר בבית משפט השלום אינו עונש מופרז. עם זאת, יש ליתן משקל מה לאינטרס ההסתמכות, קרי לציפיות הצדדים במקרה שבו התנאי המוסכם - תסקיר חיובי - אינו מתגשם". במקרה כזה, כתבו השופטים, "לא ניתן להתעלם מהתוצאה המוסכמת לו היה מושג תסקיר חיובי. לפיכך נראה לנו כי הפער שנוצר בגין התסקיר השלילי רחב מדי. בגין טעם זה מצאנו מקום למיתון מסוים של המאסר בפועל ונעמידו על 14 חודשים. יתר חלקי גזר הדין של בית משפט קמא נותרים על כנם".