כ-50% (50.8%) מהציבור סבורים שרבים או כמעט כל אחד בעיריות ובמועצות המקומיות מעורבים בשחיתות, ורק 13.6% חושבים שהתופעה מוגבלת למעטים או שכמעט אין אנשים שמעורבים בכך. כך עולה ממסקר שביצע מכון הסקרים ב.י. כהן שליד אוניברסיטת תל אביב בסוף אוקטובר 2007, עבור "מחקר מדד השחיתות השלטונית בישראל", במסגרת בית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרטוך באוניברסיטת תל אביב.
חלק ניכר מהציבור (52%) התנסה בעצמו, או שמע על מי שהתנסו בעצמם בשחיתות בשלטון המקומי בשנה האחרונה.
מספר אירועי השחיתות עליהם דווחו הנחקרים היה בין 340 אירועים בשנה ל-1000 נחקרים כשמדובר בשוחד, 560 כשמדובר במאכערים ועד 912 אירועים בשנה ל-1000 נבדקים כשמדובר בפרוטקציה.
המחקר מנסה לאמוד אחדים מממדי השחיתות בשלטון בישראל ומתמקד, בשלב הראשון, בשלטון המקומי, תוך שימת דגש על אותם היבטים של שחיתות שיש סבירות גבוהה שהאזרח מן השורה ייתקל בהם.
כאמור, כמחצית הנבדקים חושבים שהרבה אנשים מעורבים בשחיתות בשירות הציבורי וברשויות המקומיות. עם זאת, רק קצת יותר משליש חושבים זאת על הרשות המקומית שלהם.
המסקנות העולות מן המחקר:
* השחיתות הפכה לנושא בולט יותר בעיני הציבור, והדיווחים על מופעי שחיתות הולכים ומתרבים.
* נמצא כי בידי גורמי אכיפת החוק והביקורת במדינה יש כלים ונתונים לא מנוצלים. כתוצאה מכך המידע על היקף השחיתות וסוגיה הוא חלקי בלבד ואינו זמין במלואו למקבלי ההחלטות.
* אחד הכלים המשמעותיים ביותר לקבלת החלטות ברמה הלאומית, המקומית והעסקית הוא מדד של מצב השחיתות וסוגיה. ניתן ליישם ולהרחיב מדד מסוג זה לגבי כלל רשויות השלטון, באמצעות המידע והידע שנצברו במהלך פרויקט זה, בשילוב עם ריכוז נתונים שיטתי המצוי בידי רשויות אכיפת החוק והביקורת.
עלייה של מאות אחוזים בדיווח על שחיתויות
בבדיקת הדיווח בעיתונות נמצא כי בשנים שנבדקו (2002-2007) חלה עלייה של מאות אחוזים במספר אירועי השחיתות שהעיתונות העברית דיווחה עליהם לגבי ישובים שרוב תושביהם יהודים עלייה זו חדה בעיתונות הארצית יותר מאשר בעיתונות המקומית. מאחר שהעיתונות הישראלית ממעטת להתייחס לנעשה בתחום השחיתות בישובים ערבים לא ניתן לדווח עליהם.
העלייה החדה יותר חלה בדיווח על שחיתות בישובים מרכזיים לעומת אלה שבאזורי הפריפריה, ומרכז הכובד של הדיווח העיתונאי עבר מתחום יחסי העבודה לתחום השירותים המוניציפאליים.
בבדיקת המאגרים המשפטיים (פסקי דין) נמצא כי חלה עליה חדה במספר פסקי הדין בהן מעורבות רשויות מקומיות בכלל, ובכאלה העוסקים בשחיתות בפרט, בעיקר בתחום של יחסי עבודה ותכנון ובניה. עם זאת, מספר ההרשעות בפלילים לא השתנה, למרות העליה במספר המקרים שהובאו לבתי המשפט.
בבדיקת המאגר הממוחשב של פניות הציבור במשרד מבקר המדינה נמצא "ייצוג-יתר" של רשויות מקומיות מאזורי הפריפריה. כלומר: אחוז הפניות שהגיעו מאזורי פריפריה עולה על אחוז האוכלוסיה שחיה באזורים אלה. יש לציין כי אחוז גדול של הפניות מתייחס לשירותים המוניציפאליים (40%).
בבדיקת תפיסות הציבור ועמדותיו שנעשה באמצעות הסקר המצוין לעיל עולה כי כאשר נשאלו אילו נושאים צריכים לעמוד בראש סדר היום של החברה הישראלית ציינו המשיבים במקום הראשון "ניקוי המערכת השלטונית משחיתות" יותר מכל נושא אחר.
בתשובות להערכת שכיחות השחיתות בגופים שונים בולטים הכנסת, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות כמקומות שבהם היא הכי נפוצה. צה"ל, מבקר המדינה, ובית המשפט העליון נחשבים לגופים שבהם השחיתות נחשבת לפחות נפוצה.
כשנשאלו הנבדקים האם, לדעתם, המאמצים למלחמה שחיתות מוגזמים ומזיקים למדינה, או שהם חיוניים להצלת המדינה משחיתות, ענו 70% שהמאמצים חיוניים, ורק 26% ראו אותם כמוגזמים וכמזיקים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה