כניסתם של עובדים זרים למשק וגודל המשפחה הממוצעת, משפיעים על הגדלת אי-השיוויון במשק בישראל. כך מחקר שנערך בבנק ישראל, על-ידי מיכאל שראל.
הכנס נערך בבנייני האומה (ימים א' ו-ב' - 15.7.01, 16.7.01) בנושא: "מדיניות ממשלתית ואי-שיוויון". הכנס נפתח על-ידי נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין. במחקרים שנערכו במחלקת המחקר של בנק ישראל, עולה תמונה עגומה על אודות הפערים בחברה הישראלית, וכן על הגורמים לכך.
אחד הממצאים החמורים: שיעורי הילודה של לא יהודים (ערבים), כניסתם של העובדים הזרים למשק וגודל המשפחה הממוצעת, משפיעים על הגדלת אי-השיוויון. עורכי הכנס והמרצים שהוזמנו הגיעו למסקנה, כי מדיניות הממשלה היא הגורם המרכזי לגידול בפערים בחברה בישראל.
בהודעת בנק ישראל נמסר, על העבודות/המחקרים שלהלן שיובאו בכנס (ציטוט):
- עבודתם של עדי ברנדר, אסנת פלד וניצה קסיר, בוחנת את מאפייני אוכלוסיית הלא משתתפים בשוק העבודה, והקשר בין ההתפתחות של אוכלוסייה זו למדיניות התעסוקה והגמלאות.
נמצא כי שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בגילאי העבודה העיקריים (25-54) נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות, וכן כי הפער לא הצטמצם בעשור האחרון. שיעורי ההשתתפות נמוכים במיוחד אצל פרטים בעלי השכלה נמוכה. המדיניות בישראל נבחנת על-רקע שינוי המדיניות שאימצו מדינות OECD בשנים האחרונות - ממדיניות תעסוקה "פסיבית" (תשלומי גמלאות) ל"אקטיבית" (עידוד תעסוקה). נמצא כי ההוצאה על מדיניות "אקטיבית" בישראל נמוכה מאד בהשוואה בינלאומית. עוד נמצא, כי רמת הקיצבאות בישראל - כולל ההטבות הנלוות - גבוהה ביחס לשכרם הפוטנציאלי של לא מועסקים בעלי השכלה נמוכה, וכי בעשור האחרון גדל מאד היקף הענקת הקצבאות - דבר שתרם לירידה הולכת וגוברת בשיעור ההשתתפות;
- עבודתו של מיכאל שראל מנתחת את ההשפעה של גורמים מקרו-כלכליים ואחרים על אי-השיוויון בחלוקת ההכנסות. בין הגורמים המקרו-כלכליים העיקריים נמצא כי האינפלציה - כשמדובר על רמות אינפלציה גבוהות, והאבטלה, מגדילות אי-שיוויון. בין המשתנים האחרים נמצא כי שיעורי הילודה של לא יהודים, כניסתם של העובדים הזרים למשק וגודל המשפחה הממוצעת, משפיעים על הגדלת אי-השיוויון;
- עבודתם של יוסי זעירא ומישל סטרבצ'ינסקי מנתחת את הגורמים המשפיעים על ההוצאה הלאומית לחינוך - ציבורית ופרטית. נמצאה השפעה משמעותית של גורמים דמוגרפיים כגון האוכלוסייה בגיל ההשכלה ושינויים באוכלוסייה הערבית, של גורמים הקשורים למדיניות הכלכלית של הממשלה כגון הגדלת הגירעון בתקציב הסקטור הציבורי ושינויים בסדרי העדיפויות, ושל גורמים כלכליים - כגון העלייה בהכנסת המשק וההתפתחות באי-השוויון בחלוקת ההכנסות.
הכנס יינעל בפנל בנושא שכר מינימום, בהשתתפות מנהלת מחלקת המחקר ד"ר קרנית פלוג, ד"ר אריה ארנון מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' צבי זוסמן מהמכללה האקדמית תל אביב - יפו, יוסי כהן ממשרד האוצר ולאה אחדות מהביטוח הלאומי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה