אחרי שגייסה 100 מיליון ד' - מודו תקבל מענק מהמדינה

לאחר שגייסה כ-100 מיליון דולר פונה דב מורן, מנכ"ל חברת מודו, לגייס כספים נוספים מהמדען הראשי. היקף תקציב הפיתוח של מודו נאמד בכ-20 מיליון דולר לשנה. מודו תקבל יותר ממיליון דולר בעבור תוכנית פיתוח מסוימת שהגישה למדען הראשי. נודע כי המדען כבר אישר את המענק למודו, כך שהכסף למעשה בדרך.

מודו של היזם דב מורן השלימה לאחרונה גיוס בהיקף של 10 מיליון דולר מגוף מוסדי אירופי גדול ששמו לא הותר לפרסום. הגיוס הביא את היקף הגיוסים הכולל של החברה לסכום של כ-100 מיליון דולר. במקביל חשף TheMarker את שמות המשקיעים האחרים החדשים בחברה: האחים עופר באמצעות עופר היי-טק וסופטבנק, לצד הגוף המוסדי האירופי. משקיעים אחרים שכבר נחשפו הם ג'נסיס פרטנרס, ג'מיני, סנדיסק, גריילוק, רקנאטי וחברת שבבים אמריקנית גדולה.

לטענת מורן, במציאות של היום, קשה לגייס כסף בשוק, כל סכום עוזר, גם אם מדובר בסכום קטן. כשנשאל לדעתו על משרד המדען הראשי, בעקבות הביקורת שהושמעה ממנכ"ל מוטורולה ישראל, אלישע ינאי, על הביורוקרטיה במשרד, ענה כי "כשם שנדרשת חשיבה יצירתית ובחינת אסטרטגיה בכל קבוצה עסקית, הדבר נדרש גם אצל המדען הראשי. מודל המענק לפיתוח בלבד כנגד תגמולים אינו נכון, לא היה נכון ויותר מתמיד הוא מציק. הצקה שבאה לידי ביטוי בדברי אלישע ינאי, אם כי לא בטוח שהתיקון שאני מתכוון לו הוא הפתרון שהוא שואף אליו. לכך נדרשת חשיבה ואין לי ספק שלמדען יש את היכולת לבצע הליך עומק כזה אם ישכיל לאסוף קבוצה של גורמים מחוץ למשרדו שיבחנו את ההיסטוריה שלו, תרומתו והחלופות להמשך פעילותו".

בנוסף, הדגיש מורן כי "המדען הראשי וצוותו הם כנראה מהאנשים הישרים ביותר במדינה הזו. הכסף שנושר בדרך מהמדען לחברות בקרב מאכערים למיניהם הוא בעיניי כסף מושחת. את המימון שקיבלה מודו כעת, היא קיבלה ללא תיווך כזה. נראה שחל פה שינוי מהותי בהתנהלות משרד המדען. מימון שניתן לפיתוח בלבד ולא לשיווק או בניית תשתית לוגיסטית הוא כסף משחית כי הוא לא מעודד הקמת תעשיה אמיתית, אלא בליפים של הברקות למכירה. עם זאת בימים אלה המדען הוא כלי חיוני להצלת ההיי-טק".

פרשנות: כשקשה, מנסים להשיג מימון מכל גורם אפשרי / גיא גרימלנד

בניגוד לתפישה המקובלת, מודו אינה חברת סטארט-אפ טיפוסית. מורן הצהיר מיומה הראשון, שהוא בונה חברה גדולה. אלא שתקציב הפיתוח של חברות שמפתחות מכשירי סלולר, למשל נוקיה, מגיע למיליארדי דולר לשנה, ומורן זקוק לסכומים גדולים יותר מאלה שגייס כדי להמשיך ולפתח את מכשיר הטלפון הסלולרי המודולרי הזעיר שלו.

בעבר אמר מורן שהוא מתנגד למענקי המדען לחברות גדולות ובעד מתן מענק לחברות טכנולוגיות בתחילת דרכן. אז טענו כנגדו שגם באם-סיסטמס הוא קיבל מענק למרות הביקורת שהציג.

מורן טען בתגובה שנסיבות קבלת המענק ב-89' אינן זהות לאלו של 2004. אז לא היו קרנות הון סיכון ולכן האפשרות הכמעט היחידה של חברת טכנולוגיה ישראלית להתרומם הייתה אך ורק דרך המדען הראשי. ב-2009 המצב אינו דומה ל-2004, מודו מתקשה כיום, כמו חברות אחרות, לגייס כספים שתכננה ונאלצת לפנות למדען הראשי.

מעט יותר ממיליון דולר הוא סכום צנוע ביחס לגודל ההשקעה הנדרשת, אך כשקשה מנסים למצוא מקורת מימון מכל גורם אפשרי. מודו אינה החברה היחידה שתקבל מענק מהמדען הראשי. למשרד המדען הראשי פונות מאות חברות סטארט-אפ קטנות בשנה. אך במקביל תומך המדען גם בחברות גדולות. לא תמיד היה ברור מדוע חברות גדולות זקוקות למענקים, אך במדען סבורים שמענקי מו"פ לחברות גדולות יוצרים מקומות עבודה חדשים.

המענק שמודו מקבלת הוא טיפה בים. אם היא צריכה כל-כך הרבה כסף להמשיך בפיתוח, עד כמה בדיוק יעזרו לה מיליון הדולרים שהיא מקבלת כעת מהמדינה? מצד שני, במציאות של היום כשקשה לגייס השקעות, כל טיפה נחשבת. המיזם של מורן לא פשוט. הסיכון שהוא מגלם הוא לא קטן. בניגוד לטכנולוגיה שמודו מפתחת, החברה נדרשת לסכומי כסף גדולים בכל הקשור לשיווק. החלטת המדען להשקיע במודו היא ייחודית במובן שהמדען, כלומר משלם המסים הישראלי, מוכן לקחת סיכון ולהשקיע במוצר שלא בטוח כיצד יתקבל.