המדינה מודה: קידמנו שופטים באופן לא תקין

מעתה - "בכיר" במקום "סגן". בית המשפט העליון דחה עתירה לבטל מינוי שבעה סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטים שללו פגם או פסול בהליך הגם שמדובר בהליך לא מוסדר וקבעו כי העתירה התייתרה בשל העובדה כי מתגבשת שיטה חדשה למינוי סגנים. בהחלטה נחשף - המסלול האפור לקידום שופטים ותיקים, יוסדר באמצעות מסלול חדש, נפרד, לקידום שופטים ל"שופט בכיר". לשופט בכיר יקודם שופט ותיק או כזה שסיים קדנציה כסגן נשיא בית משפט.

מדובר בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בעקבות מינוייהם של מיכל רובינשטיין, אסתר קובו, זאב המר, דרורה פלפל, ורדה אלשיך, עדנה קפלן-הגלר, ברכה אופיר תום, לסגני נשיא בבית משפט המחוזי בתל אביב בשנת 2006. בא-כוח התנועה, עו"ד אליעד שרגא, טען כי למינויים לא קדם "זיהוי של צרכים מערכתיים", המינוי בוצע באופן ש"אינו תואם את כללי הגילוי והשקיפות", ועניין זה מנע משופטים בבית משפט מחוזי להתמודד באופן שוויוני והוגן על תפקיד סגן נשיא. עוד טען כי מדובר במינוי על-פי שיקולים זרים, הפוגעים באמון הציבור במערכת המשפט.

יתרה מכך, "בפועל מינוי מספר כה גדול של סגני נשיא אינו עונה על צרכים ניהולים אמיתיים של המערכת והוא נועד להשיג תכליות אחרות שאינן ממין הענין", קרי קידום שופטים ותיקים.

מתגבש מסלול קידום חדש

המדינה טענה כי המצב בבית משפט המחוזי בתל אביב אינו חריג וכי בארבעה מתוך חמישה בתי משפט מחוזיים במדינה "מתקיים יחס של סגן נשיא אחד אל מול 5-4 שופטים מכהנים". המדינה הודתה כי מינוי סגני נשיאים אינו מוסדר בכללים, ולכן הסוגייה נמצאת בימים אלו ב"בחינה כוללת" וכי מינוי סגני נשיא ייעשה להבא על יסוד "שיטה חדשה". עד אז, הבטיחה המדינה, לא ימונו סגנים.

עוד מסרה המדינה כי מתגבש מסלול קידום חדש, "שופט בכיר", שיאפשר קידום שופטים ותיקים וכן העברתם ל"שופט בכיר" של שופטים שסיימו קדנציה של סגן נשיא. שופט בכיר יקבל תוספת של כ-3,000 שקלים לשכרו.

כאמור, השופטים, אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואליקים רובינשטיין דחו את העתירה. הם דחו טענות על פגם או פסול בהליך וקבעו כי מדובר בשיטה לא מוסדרת ה"טעונה תיקון" וכי להבא, סגני נשיא ימונו על-פי שיטה חדשה המתגבשת על-ידי משרד המשפטים. עוד קבעו כי אין לבטל את מינוי שבעת הסגנים מאחר שביטול זה יביא לביטול מינויי סגני נשיא נוספים בבתי משפט אחרים.

אין הצדקה לפגוע בקומץ בעל כהונה

השופטת אילה פרוקצ'יה ציינה בהחלטה כי ביטול מינוי השבעה לא יאפשר להותיר על כנם מינויים דומים בבתי משפט אחרים. "אין מקום לפגוע באלה שמינויים לכהונה הושלם עוד בטרם הוגשה העתירה, הנמנים על ציבור גדול של בעלי כהונה דומים במערכת השפיטה הכללית, ונתמנו על-פי אותה שיטה טרם תיקונה ומכהנים מזה זמן בתפקידיהם. פגיעה בקומץ בעלי כהונה מבין קבוצה גדולה לא תשרת את שורת הצדק וההגינות ולא יהא בה מן האיזון והמידתיות הראויים".

יתרה מכך, "לאור עמימותו של ההסדר החקיקתי הקיים, אין לומר כי המינויים שבוצעו עד כה בטלים הם מחמת פגם או פסול מנהלי שנפל בהם. אולם אפילו הייתה מתבקשת מסקנה כזו, יש להניח כי על המינויים הקיימים הייתה חלה דוקטרינת הבטלות היחסית, המבחינה בין הפגם במעשה המנהלי לבין נפקותו ותוצאותיו".

השופטת מרים נאור התנגדה לקביעה כי במינויים נפל פסול או פגם. "האופי המיוחד והרגיש של החלטה בענייני מינויים כרוכה בשיקולים הנוגעים להתאמתו האישית והמקצועית של המועמד לתפקיד סגן נשיא, מביא לכך שמתחם הביקורת השיפוטית על ההחלטה הוא צר ונדרש פגם משפטי חמור כדי להצדיק התערבות מעין זו... אמת מידה זו אינה מתקיימת בענייננו".

נאור אף מתחה ביקורת על המניע לעתירה - כתבה עיתונאית. "אין די ב'אוירה ציבורית' הנוצרת אודות הליך המינויים שהתנהל... ונזכור שהורתה של עתירה זו, כאמור בה - בכתבה עיתונאית. העותרת לא עמדה בנטל הכבד להוכיח כי הליך המינוי נגוע באי חוקיות בשל שיקולים זרים... אף אם במינוי זה או אחר הובאו בחשבון בין היתר שיקולים של ותק, במסגרת מכלול שיקולים ההתאמה האישית והמקצועית - אין לומר כי מדובר בשיקול זר הפוסל את ההחלטה".