כ-60% מהצרכנים אינם יודעים או טועים בזיהוי מוצרים שמחיריהם בפיקוח. כך עולה (יום א', 21.6.09) מניתוח סקירות שנכתבו במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בנושא מוצרים בפיקוח ומודעות הציבור אליהם.
הסקירות נכתבו בעקבות השינויים במחירי מוצרי יסוד בשנים האחרונות וההשלכות שלהם על המוצרים שמחיריהם נתונים לפיקוח. כמו-כן ניסה המשרד ללמוד את ההשלכות של השינויים הללו על האוכלוסיה בישראל בכלל ועל האוכלוסיה בעלת ההכנסה הנמוכה בפרט. במקביל, נבדקה מודעות ציבור הצרכנים בישראל לרשימת המוצרים שבפיקוח, בהנחה שידיעה או אי-ידיעה של רשימה זו עלולה לפגוע בקבלת החלטות צרכניות מושכלות או לפגוע ברווחתו של הצרכן.
לצורך הבדיקה הוצגה למרואיינים בסקר רשימה שכללה שמונה מוצרי מזון, בהם ארבעה מוצרים בפיקוח: לחם אחיד, חלב טרי 3% בקרטון, אטריות ופסטה של אסם, וביצים סופר טריות באריזה, ועוד ארבעה מוצרים שאינם בפיקוח: לחמניות, גבינת קוטג' 5%, גבינה לבנה עם זיתים, חלב טרי 1% מועשר בסידן. המרואיינים התבקשו להשיב האם כל אחד מהפריטים הנזכרים הינו מוצר בפיקוח או מוצר שאין פיקוח על מחירו.
מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בדק גם את משקל ההוצאה של משק-בית על מוצרים שמחיריהם בפיקוח וכן עד כמה הצרכן בישראל יודע אלו מוצרים מחיריהם נמצאים בפיקוח המדינה. המסקנה העולה מהניתוח כאמור, היא כי הציבור טועה או שאיננו יודע לזהות את המוצרים שמחיריהם נמצאים בפיקוח. נוסף על כך, עולה גם כי אחוז ההוצאה על מוצרים בפיקוח מסך ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל עומד על כ-11%.
שליש לא יודעים על פיקוח הלחם האחיד
בהשוואה בין העשירונים השונים, עולה כי אחוז ההוצאה על מוצרים בפיקוח מסך ההוצאה הממוצעת של משקי בית בחמישון ההכנסה התחתון עומד על 14.1% בהשוואה ל-8.7% בלבד בחמישון ההכנסה העליון. במונחי הוצאה אבסולוטית, יוצא כי הפיקוח על המוצרים נותן הגנה במידה גדולה יותר לחמישון העליון בהשוואה לחמישון התחתון (1,660 ו- 1,030 ש"ח לחודש בהתאמה, במחירי 2007).
גם חלקם של מוצרי המזון שמחיריהם נתונים לפיקוח מסך ההוצאה הממוצעת של משק בית הוא נמוך יחסית, ועמד על 1.1% בהשוואה ל-4.8% מסך ההוצאה על מוצרים שמחיריהם נתונים לפיקוח בתחום התחבורה והתקשורת, שמהם ההוצאה על מוצרי בנזין הינה 2.94%.
אחוז ההוצאה על מוצרי מזון שמחיריהם בפיקוח מסך ההוצאה על מזון, כולל פירות וירקות, עמד על 6.2%.
רמת המודעות לרשימת המוצרים שבפיקוח של צרכנים בעלי השכלה נמוכה יחסית (עד השכלה תיכונית חלקית) נמצאה גבוהה יותר מזו של בעלי השכלה גבוהה יחסית (על-תיכונית ואילך). 58% מבעלי ההשכלה הנמוכה היו מודעים לרשימה, לעומת 51% מבין בעלי ההשכלה הגבוהה.
כך לדוגמה, עומד שיעורם של חסרי המודעות לגבי קיום פיקוח על מחיר לחם אחיד על 33%, שמתוכם 19% לא ידעו להשיב לשאלה האם קיים פיקוח, ועוד 14% שסברו בטעות, שאין פיקוח על מחיר הלחם האחיד.
ממצא זה מפתיע למדי, אומרים מנתחי הסקר, כי ניתן היה להניח כי לפחות לגבי מוצר יסוד זה של לחם אחיד, שיעורי המודעות והידיעה של הצרכן הישראלי על קיומו של פיקוח מחירים יהיו גבוהים יותר, שכן שינויים במחיר הלחם האחיד, זוכים תמיד לליווי תקשורתי נרחב, כשקודם לכך דיון ציבורי סוער.
מנתחי הסקר אומרים כי ניתן להסיק מכך, כי אם רמת המודעות לגבי פיקוח המחירים של מוצרי מזון בסיסיים היא מוגבלת וחלקית, אזי קל וחומר, שהמודעות לגבי מוצרי צריכה אחרים שבפיקוח, צפויה להיות נמוכה אף יותר, ושיעורי חוסר המודעות צפויים להמריא לרמות גבוהות יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה