ציפורה לבני שוב לא אומרת כלום

ראש האופוזיציה בישראל, הטוענת לכתר, שוב - כבימי הבחירות - לא אומרת כלום בנאומיה הרדודים.

אלה הם אותם נאומים להם הורגלו המאזינים והצופים, שפנו בעטיים עורף לקדימה, אפופת השחיתות בצמרת, המוטה עם הרוח שמאלה בעקבות מפלגת התקשורת הישראלית.

כל מה שנאמר בנאומי ציפורה לבני אלה הם דברים ברורים לכל אחד, צפויים, סבירים, בלתי נמנעים, כגון - שהשמש תזרח, ש"ממשל אמריקני חדש לא איום על ישראל אם נתנהל נכון" [שהרי אם הממשל כן יהווה איום - סימן שאנו לא מתנהלים נכון], שעכשיו יום ואחר כך לילה, ש"אפשר לגייס את העולם לאינטרסים הבסיסיים של ישראל" [אפשר - וגם אם לא יגויס העולם למטרה זו, זה לא יכול להוכיח כי אי-אפשר], ועוד פניני לשון שחוק ששחוק עולה על הפנים למשמעם.

צריך להשוות את זה לנאום בר-אילן של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהבין את הסיכון הקיים בתמיכה בלבני, עוד יותר - בתמיכה במפלגת קדימה, הפוזלת להיכנס לממשלה ולהתחלק בעוגה על-פי מורשת אולמרט, שרון, רמון, הירשזון ויתר שרי קדימה ונאשמיה.

וזה כן קשור לנאום אחרית הימים של בנימין נתניהו, כי גם במצב בו העתיד כבר מוכתב ומובטח, על-ידי כנופיות הטרור, שידחו בפועל כל מהלך העלול לפגוע בחופש הטרור - יש חשיבות למילים ולניסוחים, ובכך קיבלנו שיעור מאלף מראש הממשלה, שהכניס בנאומו את השמאל, התקשורת והנשיא, לפלונטר אמיתי - והוא ודאי מחכך ידיו בהנאה מוצדקת וחש כלאחר ניצחון חשוב, אף כי לא בסוף הדרך.

לבני - במקומו?
לבני - כאלטרנטיבה?

יימלא שחוק פינו.

במצב בו עיקר המדיניות של מדינת ישראל מוכתבת ומותווית בדרך שבהכרח אינה מובילה להקמת מדינה פלשתינית - גם אם נרצה, צירוף מפלגת קדימה לממשלה אינו יכול לגרום לנזקים כבדים מדיי למדינת ישראל, ובכל זאת צריך להתנות ולהגביל את כניסת קדימה לממשלה, כדי למנוע אף נזקים משניים כגון אלו שנגרמו לממשלה ולכנסת, בשל חשדות בפלילים, חקירות פליליות, כתבי אישום, הרשעות, ובכמה מקרים חשובים מדובר בתהליכים שטרם הסתיימו.

צריך להבין כי כשם שחיים רמון לא כל כך מתאים לתפקיד שר החינוך לאור עברו, כך הוא - מאותה סיבה - לא מתאים לתפקיד של חבר בכנסת ישראל או שר בממשלתה. והפרט צריך ללמד על הכלל.

לעניין ציפורה לבני, על אף הרדידות האינטלקטואלית הניכרת בנאומיה, היא תתגבר על מכשלת השכל ותוכל להתמודד בהצלחה עם שינוי כיוון הדרגתי ועידון ההתלהמות נגד בנימין נתניהו שאפיינה אותה כל עוד הממשלה לא הייתה קרובה לה, וכיסא בה היה פחות סביר מכיסא בכלא עבור חבריה.

צפוי כי בהדרגה ובנחישות, אט אט, כפי שהיא נטתה שמאלה כשסברה כי כך עדיף, היא תיטה עתה בחזרה קצת ימינה מבלי שזה יורגש, ותמתן את התבטאויותיה נגד ראש הממשלה - כמובן שלא משיקולים לאומיים, וצריך לקלוט את התהליך הזה בדרכה של קדימה לממשלה, להבינו - ולמנוע את התרחשותו.