בקרוב: בדיקה ל"מצב ההזדקנות" שלנו

בני כמה אתם בעצם? בני 30 אבל אחרי 10 שנות עישון ועם ריאות של אדם בן 60? יצאתם לפנסיה אבל שומרים על כושר ומרגישים כמו בני 40? ואולי הגיל שלכם הוא בדיוק כמו שמופיע בלוח השנה? שאלה לא קלה...

כעת, מדענים מנסים לענות על השאלה בעזרת פיתוח של בדיקת דם פשוטה בעזרתה ניתן יהיה למדוד את המהירות בה רקמות הגוף מזדקנות ברמה המולקולרית.

הם גילו כי ככל שהרקמה מזדקנת, הריכוז של פרוטאין שנקרא p16INK4a עולה בצורה דרמטית.

מדידת רמות הפרוטאין תוכל אולי לספק דרך להערכת רמת בריאות הרקמה, ולדעת כיצד הגוף יגיב לניתוח או לתרופות.

המחקר, של אוניברסיטת צפון קרולינה, פורסם בעיתון "Aging Cell".

מדענים כבר מתעניינים, לא מהיום, ב-p16INK4a, משום שידוע שהוא משחק תפקיד חשוב בדיכוי התפתחות סרטן. הפרוטאין קיים בתאי-T של המערכת החיסונית, שלהם תפקיד במלחמה במחלות, ובתיקון נזק של הרקמה.

מצב מולקולרי במקום גיל כרונולוגי

צילום: מה מגלים התאים? [צילום: AP]

צוות החוקרים גילה לא רק שרמות הפרוטאין היו קשורות בצורה משמעותית להזדקנות המולקולרית, אלא גם קשר חזק להתנהגויות מסויימות, כמו שימוש בטבק וחוסר פעילות גופנית, הידועים כמאיצים את תהליך ההזדקנות.

לדבריהם, הם התגברו על הקשיים הטכניים והצליחו לשכלל בדיקת דם פשוטה שתזהה את רמות הפרוטאין.

כדי לבדוק את רמת הדיוק של הבדיקה, הם ניתחו נתונים של דגימות דם מ-170 מתנדבים, שמילאו גם שאלונים בנושאי בריאות וסגנון חיים.

לדברי החוקרים, מדובר בצעד משמעותי לכיוון פיתוח כלי מעשי שיקבע רפואית את המצב המולקולרי של המטופל, בניגוד לגיל הכרונולוגי בלבד.

למרות שלא ידוע עדיין אם הבדיקה יעילה בשיקוף הגיל המולקולרי של כל סוגי הרקמות, החוקרים סבורים כי זהו הצעד הראשון לכיוון הבנה מעמיקה וטובה יותר של נושאים כמו יציבות האיברים במקרים של השתלה, אופן ההתאוששות של חולים לאחר ניתוח או ההשפעה של רעילות התרופות הכימותרפיות על חולי סרטן בעתיד.

הם הופתעו לגלות כי רמות הפרוטאין לא נמצאו קשורות להשמנה, זאת למרות שהמחקר הראה כי הגבלת צריכת הקלוריות יכולה לעזור להאט את תהליך ההזדקנות.

עובדה זו מעלה את האפשרות כי לחוסר פעילות פיסית יש השפעה משמעותית יותר על ההזדקנות המולקולרית לעומת עודף משקל או השמנה.

מומחים בתחום שחקרו את הנושא מסכימים כי ל-p16INK4a יש פוטנציאל לשמש כסמן חדשני לגיל הביולוגי.

יחד עם זאת, עדיין נדרשים מחקרים מקיפים נוספים כדי לגלות אם הוא יעיל יותר מסמנים אחרים - כמו אורך הטלומרים (אזור הקצה של הכרומוזומים) - ואם אם הוא אכן יעיל מספיק כדי לשמש ברמה האינדיבידואלית ככלי לניבוי שיעור ההזדקנות.