ברוריה רחמים תבעה את חברת בר-עילי אינטרנשיונל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בקריית גת לאחר שלדבריה, סירבה לכבד זיכוי שפג תוקפו.
מכתב התביעה עלה שרחמים החזיקה זיכוי בסך של 239 שקל שהנפיקה הנתבעת ביום: 30.12.05 והיה תקף לחודשיים בלבד. לטענתה, בתאריך: 11.12.05 קנתה בחנות של הנתבעת מגפיים, ותוך כמה ימים התגלה בהם פגם והם הוחזרו לחנות והוחלפו בזוג זהה שגם בו התגלה אותו פגם.
"חזרתי לחנות פעם נוספת ונאמר לי שקיים פגם סדרתי במגפיים", טענה רחמים. רחמים לא מצאה נעליים כלבבה וכשביקשה החזר כספי ניתן לה זיכוי שאבד ונמצא ביום: 7.8.08. בכתב התביעה טענה שהנתבעת סירבה לכבד את הזיכוי בחלוף כמעט שלוש שנים ולפיכך, יש להשיב לה את עלות המגפיים, הוצאות נסיעתה שלוש פעמים לחנות ופיצוי בגין עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שלא ניתן לזכור היום, לאחר שנים, מה היו תוצאות בדיקת המגפיים והעובדה שהתביעה הוגשה באיחור גרמה לה לנזק ראייתי. הנתבעת הציעה לפנים משורת הדין לכבד את הזיכוי ולדחות את התביעה.
השופט אלון אינפלד הסכים עם עמדת הנתבעת. לדבריו, אין באפשרות הנתבעת כיום להתמודד עם הטענה על אודות הפגם במגפיים ומאחר שהתביעה הוגשה באיחור ניכר, נגרם לה נזק ראייתי של ממש. "לא יהיה זה הוגן כלפי הנתבעת לקבל את גרסת התובעת ובעלה, כשאין לה אפשרות להתמודד עם הגרסה... העובדה שהזיכוי בכתב אבד במשך תקופה ממושכת, אינה באשמת הנתבעת. התובעת בחרה שלא לתבוע בזמנו ללא מסמכים בכתב ולאחר מציאת המסמך בכתב באיחור שוב לא ניתן לצפות מהנתבעת להתמודד עם הטענות העובדתיות שנטענות על-ידי התובעת. למעשה, התביעה נסמכת היום אך ורק על כתב הזיכוי. כתב הזיכוי הוא שטר ושוברו בצידו. נכתב בו במפורש שהוא תקף לחודשיים בלבד וכיוון שלא נעשה בו שימוש במועד, הרי היום הוא חסר ערך".
כן אמר השופט כי הצעת הנתבעת לכבד את הזיכוי, למרות חלוף הזמן, למטרות פשרה, הייתה עמדה הוגנת. "סיכומו של דבר, נוכח הנזק הראייתי שנגרם לנתבעת על-ידי הגשת התביעה באיחור משמעותי, אין מנוס מדחיית גרסת התביעה".
רחמים חויבה לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 350 שקל. הסכום ישולם בתוך 30 יום ולאחר מכן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה