אל עללות

קשר גנטי בין חרדה, דיכאון ואינסומניה זוהה על-ידי חוקרים אמריקנים, הטוענים כי מתבגרים הסובלים מחרדה ומדיכאון צריכים גם להבדק בחשד לאינסומניה.

ניתוח הנתונים של החוקרים התבסס על 749 זוגות תאומים
מונוזיגוטיים (שהתפתחו מביצית מופרה אחת) ועל 687 זוגות תאומים דו-זיגוטיים (שהתפתחו משתי ביציות מופרות), בגילאי 8 עד 17 והוריהם, שגילו כי 19.5% מהילדים סבלו מאינסומניה.

תוצאות המחקר הראו, בדומה למחקרים קודמים על אינסומניה בקרב אנשים בוגרים, כי אינסומניה שניתנת לאבחון בקרב ילדים בגילאים 8 עד 16 היא כפי הנראה תורשתית. השפעות גנטיות משותפות אלו בין אינסומניה, דיכאון וחרדה מרמזות על כך שמדובר בהפרעות הקשורות האחת לשניה.

עורכי המחקר, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, דיווחו כי ציפו למצוא השפעות גנטיות ספציפיות לשינה והופתעו לגלות שלא.

בקרב התאומים המונוזיגוטיים לא היה שיעור גבוה יותר של אינסומניה. למרות זאת, במקרים בהם אחד מהתאומים המונוזיגוטיים סבל מאינסומיה, הסבירות של התאום שלו לסבול מהמצב הייתה גבוהה יותר לעומת התאומים הדו-זיגוטיים.

הממצאים הוצגו השבוע בכינוס השנתי של העמותה לשינה מקצועית שהתקיים בסיאטל.