החבר הכחיש שקיבל הלוואה ו"חטף" תביעה

דימה גורשבסקי תבע את חברו תדהר יפרח בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שסירב להחזיר הלוואה. מכתב התביעה עלה שיפרח קיבל מהתובע ביום: 21.6.07 הלוואה על סך עשרת-אלפים שקלים והתחייב בכתב להחזירה כעבור ארבעה חודשים בתוספת ריבית של 1,000 שקלים. התובע צירף לכתב התביעה את כתב ההתחייבות. לדבריו, המתין בכיליון עיניים לקבל את כספו, אך לשווא, ובצר לו הגיש את התביעה. התובע ביקש מבית המשפט להשיב את כספו בתוספת ריבית כפי שהוסכם במסמך.

בכתב ההגנה טען יפרח, שלא דובר בהלוואה אלא בהשקעה בעסק משותף של השכרת חדרים לזוגות בווילה ששכרו הצדדים ולמרבה הצער, העסק כשל. יפרח הסתמך על תמלילי שיחות עם התובע שתועדו ובית המשפט הורה לו להמציאם ולאפשר לתובע להגיב. יפרח ביקש לדחות את התביעה בהעדר עילה.

השופטת אנה שניידר עיינה בתמלילי השיחות ובתגובת התובע, והעדיפה את גרסתו לפיה נתן את הכסף ליפרח כהלוואה. "טענת הנתבע לפיה היה מדובר בעסק משותף לא הוכחה. הנתבע לא צירף כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי אכן שכרו הצדדים במשותף את הווילה וכי הושקעו השקעות משותפות בווילה, ואף לא הביא כל ראיה אחרת לקיומו של העסק ו/או למעורבותו של התובע בעסק. כלל ידוע, הוא שבעל דין הטוען כי לא מדובר בהלוואה או שפרע אותה - עליו הראיה. משלא עמד הנתבע בנטל הראיה המוטל עליו - דין התביעה להתקבל, במיוחד לאור ההתחייבות בכתב של הנתבע, אשר לא נסתרה".

השופטת חייבה את יפרח לשלם לתובע, תוך 30 ימים, סכום של 11,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (16.11.08) ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 350 שקל.