מתפללי בית הכנסת: לא ניתן לפנות אותנו

מתפללי בית כנסת עתיק של עדת הארבלים (אזור בכורדיסטן) הגישו בקשה לבית המשפט (יום ה', 5.6.09) להורות על רישום זכויותיהם בנכס, בטענה כי רכשו זכויות בשל שימוש רצוף במשך שנים רבות. מדובר בבית כנסת שהוקם בשנת 1937 בשכונת בית ישראל בירושלים, בתוך חצר משפחת זבורוף.

התביעה באה לאחר פסק דין מלפני כשלושה חודשים, שבו נקבע כי על המתפללים להתפנות. זאת בעקבות תביעה של חברת ניו סטייל מזרחי, שטענה כי רכשה את הזכויות בנכס מיורשי בעל החצר, יעקב זבורוף.

רכשו זיקה "מכוח שנים"

השופטת קיבלה את טענת החברה כי לאחר פטירת הגבאי של בית הכנסת, זכויותיו כדייר מוגן בנכס בטלות, ולמתפללים אין זכויות בנכס.

המתפללים הגישו כאמור תביעה להכרת זכויותיהם בשל שימוש רציף בבית הכנסת במשך שנים. בא-כוחם, עו"ד צבי שמיר, טען כי המתפללים "רכשו זיקה מכוח שנים בשימוש בנכס".

עוד טען כי "בעת הקמת בית הכנסת ובעת מתן רשות השימוש ציפו הצדדים כי תוקף הרשום וההסכמה תהיה על-פי תוכן המשפט העברי האוסר פינוי בית כנסת בכל סיטואציה שהיא, ואף לצורך בניית בית כנסת מפואר יותר, עד להקמתו של אותו בית כנסת".

אין משמעות לפסק הדין

יתרה מכך, שמיר טען כי למעשה החלטת בית המשפט לפנות את המתפללים אינה מחייבת אותם, שכן השופטת קבעה כי "בית הכנסת וציבור המתפללים אינם אישיות משפטית". לפיכך, אינם זכאים לטעון לדיירות מוגנת כי "בית כנסת אינו ישות משפטית".

לטענת שמיר, "לא ניתן היה להגיש תביעה נגד בית הכנסת ומסיבה זו למעשה אין כל משמעות משפטית לאותו פסק דין".

כאמור, המתפללים מבקשים לרשום "זיקת הנאה" לטובתם או לחלופין לקבוע כי זכותם בנכס היא "רשות בלתי הדירה". עוד מבקשים המתפללים מבית המשפט להוציא צו מניעה קבוע שימנע מהרוכשים מלבצע כל פעולה בשטח בית הכנסת.