איטום הגג נעשה באופן קלוקל והדירה "סבלה" מרטיבות

מרים דלשאד, תבעה את אלי פחימה בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שאטם גג בניין ברשלנות. מכתב התביעה עלה שביום: 18/08/01 ביצע פחימה על גג בית משותף עבודת איטום, ולדברי התובעת, מאז התגלו בדירתה בעיות נזילה ורטיבות. "פניתי לנתבע פעמים רבות בתלונות והוא לא פעל ברצינות לטיפול בבעיה והתחמק ממני". התובעת הצליחה לאתר את פחימה לאחר חודשים רבים והדיון בתיק התעכב.

בדיון בפני השופטת אתי באום-ניקוטרה, אמרה התובעת, שדירתה ממוקמת מתחת לגג, ועבור עבודות האיטום שילמה לפחימה 10,000 שקל. "פניותיי לנתבע לא זכו למענה הולם. הוא בא עשרות פעמים ללא הועיל ולא עשה תיקון מאסיבי". התובעת הציגה כתב אחריות, בתוקף עד לשנת 2011, ולטענה, לאחר פרק זמן מסוים הודיע פחימה שלא יגיע יותר לאטום את הגג.

פחימה השיב שלא התובעת הזמינה אותו, אלא ועד הבית ועל כן דין התביעה להימחק. עוד טען, שחברת "מורן", שהוא מבעליה ומנהליה, ביצעה את האיטום ולא הוא באופן אישי ותיאר את האופן בו פעל לתיקון מחדלי האיטום. לדבריו, בעיות הרטיבות "צצו" לאחר שהתובעת התקינה מזגן על גג הדירה וההתקנה פגעה באיטום. התובעת השיבה שהתקינה מזגן שנה לפני ביצוע עבודות האיטום. פחימה התעקש שלא התחמק מהתובעת והודיע שהוא מוכן להגיע לדירתה ולבחון את המצב, "כשיהיה מזג אוויר נורמאלי". השופטת אפשרה לפחימה לבצע איטום נוסף בתוך 10 ימים והצדדים התבקשו להודיע על כך בתוך 21 ימים נוספים. התובעת הודיעה שפחימה לא הגיע ולא קיים אחר החלטת בית המשפט. התובעת לא הצליחה להוכיח ששילמה לפחימה עבור עבודות האיטום בג, ומשכך טענתו שהסכום שולם על ידי ועד הבית התקבלה. בסופו של דבר, השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את פחימה בפיצוי התובעת. "התובעת הצליחה לשכנעני, כי עבודת האיטום שביצע הנתבע הייתה לקויה והסבה נזקים לדירתה. כאן המקום לציין, שתעודת האחריות שהמציא הנתבע בגין עבודתו משנת 2001 הוצאה על ידי "חברת מורן 555" "בהנהלת אלי פחימה" ללא ציון "בעירבון מוגבל" וללא מספר ח.פ. - כך שיש לתבוע הנתבע באופן אישי. התובעת לא עתרה בכתב תביעתה להורות על השבת הסכום ששולם לנתבע בגין עבודתו הלקויה ולאור טענותיה והנזק שנגרם לדירתה, כמו גם פניותיה המרובות לנתבע, תוך התחמקויותיו וניסיונות איתורו לאורך שנים ובניגוד לתעודת האחריות שהוציא - מביאים אותי לכדי מסקנה, כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בנסיבות תיק זה, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך של 5,000 ₪, הכולל הוצאות. על הנתבע לשלם לתובעת סכום זה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל". ת.ק. 1381/08 ירושלים.