טיפולים פורצי דרך בסרטן השד ובלימפומה

טיפולים חדשים שפותחו בעקבות ניסויים רפואיים פורצי דרך נתגלו כיעילים נגד סרטן השד ונגד סרטן לימפומה שאינה הודג'קינס. כך עולה ממחקר שפורסם אמש (יום א', 31.5.09) בוועידה חשובה בתחום הסרטן.

הטיפול הראשון - המתמקד ביכולת של תאי הסרטן לתקן את עצמם - נראה מבטיח בטיפול בסרטן השד, על-פי תוצאות שני ניסויים רפואיים קטנים.

החומר החדש, "המתמחה" בסוגי הסרטן הקשים ביותר לטיפול, מנטרל אינזים בשם 'poly-ADP-ribose-polymerase', או בקיצור 'PASP', ומונע ממנו לבצע את התפקיד הרגיל שלו בתיקון הדנ"א של התאים הפגועים.

כמו תאים בריאים, גם תאים סרטניים מפעילים את ה-PARP כדי לחדש את עצמם לאחר שניזוקו מהטיפולים הכימותרפים.

המחקרים בדקו אם סרטן השד רגיש יותר לכימותרפיה כאשר אינזימי ה-PARP נוטרלו.

הניסוי הרפואי הראשון בוצע ב-116 נשים שסבלו ממה שנקרא סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים. סוג זה של סרטן שד מאופיין בגידולים המתפשטים במהירות ואחראים ל-15% מתוך 170,000 מקרי סרטן השד המתגלים בכל שנה בעולם כולו.

חלק מהמקרים טופלו בכימותרפיה ובמדכא PASRP הנקרא BSI-201 ומיוצר על-ידי החברה "BiPar Sciences", זרוע אמריקנית של המעבדות הצרפתיות סנופי-אוונט.

שאר הנשים בקבוצה טופלו בכימותרפיה בלבד.

לאחר שישה חודשים, כ-62% מהחולות שטופלו ב-BSI-201 בשילוב עם כימותרפיה הראו שיפור רפואי קליני יחסי של 21% לעומת קבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר הוצגו בכינוס של האגודה האמריקנית לאונקולוגיה רפואית שהתקיים בסוף השבוע באורלנדו, פלורידה.

הנשים שטופלו ב-BSI-201 שרדו 9.2 חודשים בממוצע, כולל 6.9 חודשים בהם הסרטן לא התפשט, זאת בהשוואה לשיעור הישרדות ממוצע של 6.9 חודשים ו-3.3 חודשים בהם הסרטן היה במצב יציב אצל אלו שטופלו בכימותרפיה בלבד.

הניסוי הרפואי השני כלל 54 נשים שסבלו מסרטן שד מתקדם הקשור למוטציה הגנטית BRCA1 או BRCA2. הן טופלו במדכא PARP בשם Olaparib המיוצר על-ידי חברת התרופות אסטראזנקה. לא הייתה קבוצת ביקורת במחקר זה.

הניסוי הראה כי אצל 40% מהחולות שקיבלו את התרופה הייתה ירידה בהיקף הגידולים.

במחקר נוסף שהוצג בכינוס, חוקרים בדקו לאורך שמונה שנים חיסון בחולים שסבלו מלימפומה פוליקולרית שאינה הודג'קינס, צורה אגרסיבית במיוחד של סרטן מסוג לימפומה.

הם גילו כי שיעור ההישרדות הממוצע ללא מחלה אצל חולים שקיבלו את החיסון BiovaxID היה 44 חודשים, בהשוואה ל-30 חודשים אצל חולים שקיבלו חיסון פלצבו - עליה של 47%.

החיסון BiovaxID ניתן בצורה ספציפית לכל חולה, כלומר שכל מנה חייבת להיות מיוצרת מרקמה של הגידול הסרטני של החולה.

לדברי החוקרים, החיסון מביא אותנו לתקופה בה ניתן להשתמש בצורה בטוחה במערכת החיסון של החולה כדי להלחם בצורה יעילה בלימפומה פוליקולרית ולהגביר את התגובה לכימותרפיה הסטנדרטית.

הם מאמינים כי מאחר והחיסון "מגייס" את המערכת החיסונית של החולה כדי לחפש ולהרוס רק גידולים מסוג תאי-B, גישה זו יכולה להתאים לטיפול בלימפומות אחרות מסוג תאי-B.