בארה"ב - תביעה ייצוגית נגד בתי קולנוע; התובעת דורשת פיצוי על צפייה בפרסומות

תביעה ייצוגית מעניינת הוגשה לאחרונה בארה"ב. מרים פיש, מורה בתיכון, דורשת שישיבו לה 5 דקות מחייה בחזרה.

5 הדקות המדוברות הן הרגעים שלטענת פיש גנבו לה בתי הקולנוע שהקרינו סרטים שבהם צפתה, ואשר לפני הסרטים הקרינו פרסומות. הטענה של פיש: פרסום שעת התחלת ההקרנה של הסרט, כשעה שבה מוקרנות הפרסומות, היא פעילות עסקית מטעה.

"זה לא הגיוני לדרוש ממבקרים לשלם עבור צפיה בפרסומות", אומרת פיש. "אפשר לראות אותן בחינם בבית".

פיש מעוניינת שיכירו בתביעה כתביעה ייצוגית, דבר שיאפשר לה לדרוש פיצויים של עד 75 דולר על כל אדם שנפגע. קשה מאוד להעריך בכמה אנשים מדובר, שכן כמעט כל אדם ביקר בקולנוע לפחות פעם אחת בחייו.

בנוסף דורשת פיש לחייב את בתי הקולנוע לפרסם שני זמנים לתחילת ההקרנות. אחת לסרט, ואחת לפרסומות.

תגובתן הרשמית של חברות הסרטים: "מדובר בתביעה מגוחכת. כל מבקר יודע היטב שלפני הסרט מוקרנות פרסומות, ושהוא יכול לאחר במספר דקות אם אינו מעוניין. למען האמת, נראה כי רוב המבקרים דווקא מעוניינים לצפות בפרסומות".