ההוצאה הציבורית על בריאות ירדה ל-56%

במימון ההוצאה לבריאות לפי סוגי ההוצאה - הוצאה ציבורית לעומת הוצאה פרטית - ניתן לראות כי חלה ירידה בחלקה של ההוצאה הציבורית, מ-68% בשנת 1995 ל-56% בשנת 2007 ואילו במקביל בהוצאה הפרטית חלה באותם שנים עלייה מ-32% בשנת 1995 ל-44% בשנת 2007. כך עולה (יום א', 31.5.09) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בהשוואה ל-16 ארצות מפותחות בשנת 2007 נראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל הגיע ל-8%, בעוד שב-14 ממדינות מפותחות שעור ההוצאה לבריאות מהתמ"ג גבוה מהשיעור בישראל, במיוחד בארה"ב (15.8%), קנדה (13%) ודנמרק (11%). שיעור נמוך במיוחד נרשם בפולין (6%).

מההשוואה הבינלאומית עולה עוד, כי בשנת 2007 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי כוח קנייה בישראל הייתה 2,088 דולר – בדומה להוצאה בפורטוגל - ונמוכה ממרבית המדינות המפותחות. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר – 7,287 דולר. בהונגריה, ופולין הייתה ההוצאה נמוכה מבישראל.

ההוצאה הציבורית לבריאות מהווה יותר מ-68% מההוצאה הלאומית לבריאות במרבית מדינות מפותחות. בישראל חלקה של ההוצאה הציבורית לבריאות הוא בין הנמוכים יחסית למדינות מפותחות. בארה"ב שיעור ההוצאה הציבורית הוא הנמוך ביותר (כ-47%). השיעור הגבוה ביותר הוא בממלכה המאוחדת (כ-87%).

בשנת 2007 המימון הפרטי (ללא מס בריאות) הגיע לכ-43% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנת 2006 ובהשוואה לכ-41% בשנת 2005. עוד 25% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2007 מומנו מגביית מס בריאות. המימון מתקציב המדינה נשאר ברמה של 30% מההוצאה לבריאות בשנת 2007, בדומה לשנת 2006 ולעומת 32% בשנת 2005.

הציבור מחפש השלמות לסל הבריאות המצומצם

מהנתונים עולה כי את עיקר המימון מתקציב המדינה בשנת 2005 היוו השלמות של עלות סל הבריאות (67%). כ-8% נוספים מימנו מענקי לידה. בנוסף לכך, נכללים במימון הציבורי הוצאות ריפוי נפגעי עבודה, הוצאות משרד הבריאות על אשפוז סיעודי, בריאות הנפש ובריאות הציבור, הוצאות מנהל ועוד.

במימון הפרטי (ללא מס בריאות) ההוצאה לרכישת תרופות ומכשירים רפואיים היוותה את השיעור הגבוה ביותר (24%) ואחריה הוצאה לרופאי שיניים - 21%. הוצאה על רופאים פרטיים היוותה כ-7%. ביטוחים משלימים ופרטיים ביחד הגיעו לכ-15% מהמימון הפרטי בשנת 2005. כמו-כן, כלולות במימון הפרטי הוצאות משקי בית במרפאות ובתי חולים והוצאות מלכ"רים פרטיים.

בניתוח התפלגות ההוצאה הפרטית לבריאות בתקופה 2007-1995 מבחינים בירידה בחלקם של תשלומי משקי הבית על תרופות ומוצרים מכ-82% בשנת 1995 לכ-74% בשנת 2007. זאת במקביל לעלייה בחלק ההוצאה של הביטוח הפרטי מכ-5% בשנת 1995 לכ-15% בשנת 2007. חלקם של מלכ"רים פרטיים ירד במקצת מכ-9% בשנת 1995 לכ-7% ב-2007. ההוצאה של בתי חולים כלליים בבעלות מלכ"רים פרטיים מהווה כ-4% במשך התקופה הנסקרת.

פירוט רכישות תרופות ישירות על-ידי משקי בית מראה כי כמחצית מעלות רכישת תרופות ישירה על-ידי משקי הבית הייתה דרך קופות החולים. מהנתונים עולה כי קיימת מגמת עלייה ברכישת תרופות ישירה על-ידי משקי הבית דרך קופות החולים: מ-46% ל-52% בשנים 2007-2000. רכישת תרופות ישירה מעסקים על-ידי משקי הבית ירדה מ-46% בשנת 2000 לכ-30% בשנים 2006-2003 ול-37% בשנת 2007. אחוז הרכישה הישירה על-ידי משקי בית מהממשלה וממלכ"רים פרטיים עלה מ-8.4% בשנים 2001-2000 ל-13%-14% בשנים 2006-2003 וירד ל-11% בשנת 2007.

מנכ"ל משרד הבריאות: "העלייה במימון הפרטי - מדאיגה ביותר"

צילום: פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות

משרד הבריאות הבהיר בתגובה להודעת הלמ"ס כי בין השנים 1995 ל-2007 עלה שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות מ-31% ל-43%, אך עם זאת, בין השנים 2006 ל-2007 לא חל שינוי בשיעור המימון הפרטי.

גם במשרד הבריאות מודים כי שיעור המימון הציבורי יורד. על-פי ניתוח שעשה האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, ההוצאה הציבורית לבריאות לנפש, במחירים קבועים, נמצאת בשנים האחרונות בשחיקה מתמדת. כלומר קיימת מגמה של ירידה בהוצאה לנפש הממומנת ממקורות ציבוריים (תקציב המדינה ומס בריאות).

לדברי המשרד, הציבור בישראל אומנם הוציא בשנת 2007 מעל 5 מיליארד ש"ח על תרופות, אך בהוצאה זאת נכללות הן תרופות שבסל והן תרופות אחרות, שהן מחוץ לסל שירותי הבריאות.

המרכיבים העיקריים של ההוצאה הפרטית לבריאות הם: רפואת שיניים, תרופות, ביטוחי בריאות, רופאים פרטיים ואגרות בקופות החולים. המרכיבים העיקריים של ההוצאה הציבורית לבריאות: השלמת עלות סל שירותי הבריאות, הוצאות משרד הבריאות (כולל בריאות הנפש ואשפוז סיעודי), הוצאות הביטוח הלאומי (בעיקרן תשלום עבור אשפוז יולדות) והוצאות צה"ל ומשרד הביטחון על בריאות.

משרד הבריאות מדגיש, כי חלק מהשינוי בנתוני הלמ"ס נובע מתהליך של עידכון וטיוב הנתונים הנמצאים בידי הלמ"ס. במשרד מעריכים כי בעקבות המשך טיוב הנתונים יחולו בעתיד שינויים נוספים בנתוני ההוצאה הלאומית לבריאות.

פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות, אמר כי "העלייה בשיעור המימון הפרטי הינה מדאיגה ביותר. ניתוח נתוני הלמ"ס מראה כי העלייה בשיעור המימון הפרטי אינה רק בעקבות צריכה של שירותים הנחשבים כפחות חיוניים, אלא גם מחליפה מקורות מימון ציבוריים שנשחקו במהלך השנים. משרד הבריאות פועל בשנים האחרונות על-מנת להקל על הציבור ולהפחית את נטל ההשתתפויות העצמיות. בין הצעדים שעשה המשרד ניתן למנות את הפחתת תקרות ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות לחולים כרונים קשישים המקבלים הבטחת הכנסה, הנחה ברכישת תרופות לגילאי 75 פלוס וכן את ביטול אגרת טיפות חלב, שתיכנס לתוקף בינואר 2010".

ישראלי ציין, כי צעדים כגון אלו הינם משמעותיים ביותר להבטחת הנגישות לשירותי בריאות חיוניים ועל כן, המשרד שם דגש גם על נושא זה במסגרת מדיניותו הכוללת לשיפור הנגישות לשירותי הבריאות.