אופיר עומר תבע את אופטיקה הלפרין בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 2,000 שקל בשל שגגה שנפלה בבדיקת ראייה. מכתב התביעה עלה שעומר הזמין בתאריך 26.9.08 מהנתבעת שלושה זוגות משקפיים בעלות של 1,800 שקל, ושילם מקדמה על סך 1,000 שקל. הוא עבר בדיקת ראייה ונקבע לו מספר משקפיים שונה מהמספר ש"ליווה" אותו במשך למעלה מ-10 שנים.
לטענתו, הבדיקה לא הייתה מקצועית, ולאחר שביצע בדיקה נוספת במקום אחר, נקבע לו אותו מספר קבוע. משכך, ביקש לבטל את ההזמנה ולקבל את כספו והנתבעת סרבה והציעה בדיקה נוספת. ואכן, בדיקה נוספת העלתה שמספר המשקפיים לא השתנה והובטח שהמשקפיים יהיו מוכנים בהקדם.
המציאות טפחה על פניו. לאחר שהמשקפיים לא סופקו כמובטח, ולאחר דין ודברים עם הנתבעת, ביקש עומר לבטל את הזמנת המשקפיים ולפצות אותו בגין עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שעומר הביע שביעות רצון לאחר הבדיקה השנייה והסכים שהמשקפיים יימסרו לו כעבור מספר ימים. "המשקפיים של התובע היו מוכנים ביום ב' ומשכך, לא מובנות טענותיו". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
השופטת אנה שניידר לא הסכימה עם כל טענותיו של עומר. "הן מכתב התביעה והן מעדותו בבית המשפט עולה כי התובע לא ביקש לבטל את ההזמנה לאחר הבדיקה השנייה, והזמנת המשקפיים נעשתה עבורו בידיעתו ובהסכמתו". השופטת שניידר התייחסה להודאתו של עומר שלא ביטל את העסקה, לאחר שהיה בטוח שיקבל את המשקפיים ביום בו הובטח שיהיו מוכנים. "יוצא אפוא כי קבילותיו וטענותיו של התובע מתייחסות לאיחור ולאי העמידה בזמנים באספקת המשקפיים, ולא בשל טיבם. סבורני כי לאחר שהוזמנו המשקפיים והוכנו בהתאם להזמנתו של התובע, אין הצדקה לבטל את ההזמנה ולהחזיר לתובע את הסכום ששילם רק בשל האיחור באספקת המשקפיים. עם זאת, הואיל והייתה טעות בבדיקה שבוצעה לתובע, אשר הביאה ממילא לאיחור במסירת המשקפיים, והואיל והנתבעת לא עמדה בלוח הזמנים שנאמר לתובע לקבלת המשקפיים, בייחוד כאשר התובע ציפה שהמשקפיים יהיו מוכנים לפני החג שהיה באותם ימים, זכאי התובע לפיצוי עבור עוגמת הנפש והטרחה שנגרמה לו".
בסופו של דבר, השופטת שניידר לא ביטלה את העסקה, ופסקה שהנתבעת תמסור לעומר את המשקפיים תוך 14 ימים מהיום שבו יגיע לידיה פסק הדין, ותפצה אותו בסכום של 500 שקל. "אם לא ישולם הסכום במועד שנקבע - יתווספו עליו הוצאות בסך 200 שקל".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה