עיכוב במסירת נכס זיכה את התובע בפיצוי

ערן זיימן תבע את חברת מילטון אינטרטרייד בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שלא עמדה בהסכם. מכתב התביעה עלה שזיימן רכש ביום 29.6.04 מגרש בשכונת בית וגן ביישוב אורנית ובסעיף 17 לנספח להסכם הרכישה נקבע, שאם בתוך שנה מיום החתימה לא יקבל את המגרש כשהוא במצב מתאים לבנייה, יוכל לבטל את ההסכם ולקבל את מלוא כספו חזרה. לחלופין, יוכל על-פי בחירתו לקבל סכום של 400$ עבור כל חודש איחור במסירת המגרש לידיו.

"המגרש נמסר לי ביום 13.8.06 ועדיין לא היה מוכן לבנייה, מאחר ותוכניות בנייה אושרו רק במרס 2007". לדברי זיימן, כשביקש להגיש תוכניות בנייה התברר שלא יוכל לעשות כן ללא חתימת הנתבעת, שהסכימה לחתום רק ביום 1.4.07 לאחר ששילם לה סכום של 10,000 שקל כגמר חשבון. סכום התביעה כלל: 10,000 שקל ששולמו לנתבעת, 2,000 שקל הוצאות משפט, ועלות איחור מיום 13.8.06 ועד למרס 2007 לפי תעריף של 400$ לחודש.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהמועצה המקומית אורנית הציבה דרישות חדשות ובלתי סבירות בנוגע לפיתוח האזורי, שלא נכללו בחוזה, והעיכוב במסירת המגרשים נבע מהתנהגות המועצה. לדבריה, אישור הוועדה לתכנון ובנייה ניתן לאחר שנה וחמישה חודשים מחתימת ההסכם (בחודש בנובמבר 2005), ובמועד זה רשאי היה זיימן להגיש בקשה להיתר בנייה, "והמועצה היא שמנעה זאת". הנתבעת הודתה באיחור של חמישה חודשים בלבד, והוסיפה שפיצתה את זיימן כששילם לה סכום של 10,000 שקל בגמר חשבון במקום 12,900 שקל.

הנתבעת לא התייצבה לשני דיונים, וחויבה לשלם לזיימן 10,000 שקל ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך. בסופו של דבר, השופטת אנה שניידר קיבלה את התביעה. "ההסכם נחתם בין התובע לנתבעת ביום 29.6.04 והמועצה לא הייתה צד לו כלל. החוזה הנפרד שנחתם בין הנתבעת למועצה איננו מעניינו של התובע. הואיל ועל-פי התוספת להסכם היה על הנתבעת למסור לתובע את המגרש כשהוא מוכן לבנייה עד ליום 29.6.05 והיא לא עשתה כן - הרי שכל עיכוב במסירה מעבר לתאריך האמור מזכה את התובע בפיצוי המוסכם של 400$ לחודש, ואין נפקא מינא לעניין זה מי האשם בעיכוב, האם המועצה או הנתבעת. מבחינתו של התובע מה שקובע הוא ההסכם, לרבות התוספת להסכם, שנחתם, כאמור, עם הנתבעת בלבד".

הנתבעת חויבה לשלם לזיימן בתוך 30 יום סכום של 17,800 שקל וכן הוצאות משפט בסך 750 שקל.