חברות הכבלים חתמו הלילה על הסכם פשרה עם משרד האוצר, לפיו ישלמו תמלוגים נוספים בשיעור מדורג וממוצע של כ-%1 לשנה (מההכנסות ברוטו של החברות), בתקופה של 12 שנים.
תמורת זאת מכיר האוצר בבעלותם בתקופה האמורה על התשתיות (שהקימו), ובתמורה שישלמו בתקופה של 12 שנים - כנגד קבלת זיכיון, אם יוארך להן כחוק. ההסכם שנחתם סולל עתה את הדרך לכניסה מאסיבית של חברות הכבלים לתחום הטלפוניה ואינטרנט מהיר. מכוח הסכם הפשרה יחוייבו החברות בתמלוגים גם בגין הכנסות מתחומים אלה.
התשלום הנוכחי רק בגין רכיב זה - על בסיס ההכנסות הקיימות של חברות הכבלים - מגיע לכ-40 מיליון דולר לשנה (כ-480 מיליון דולר בתקופה של 12 שנים). סכום זה מתווסף לתמלוגים שמשלמות עתה חברות הכבלים לאוצר, בשיעור של %5 לשנה (שייפחת בעוד כשנתיים ל-%3.5 לשנה).
המו"מ בנושא זה התנהל במשך כמה שנים, ובעצם התמשכותו זמן כה רב גרם לחוסר ודאות ולמשבר בענף הכבלים. משרד האוצר דרש סכום פתיחה של כ-1.5 מיליארד דולר. האוצר, בגיבוי משרד התקשורת והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, טען כי התשתיות הוקמו לצורך מסויים - במסגרת הזיכיון שניתן להן לשדר טלוויזיה בכבלים, ולכן בעלות חברות הכבלים על התשתיות, עומדת בתוקפה רק בתקופת הזיכיון. הטיעון העיקרי שהעלו חברות הכבלים: התשתיות שלנו. השקענו בהקמתן מאות מיליוני דולרים; אם לא יוארך לנו הזיכיון, נדרוש תשלום בגין השימוש בהן.
נוכח חילוקי הדעות, הוזמנה חוות דעתו של רו"ח יצחק סווארי, ועל בסיס הערכתו הושגה הפשרה כאמור. הסכם הפשרה נחתם על דעתו ובהסכמתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה.
במעמד החתימה נכחו בכירי חברות הכבלים, בהם: אליעזר פישמן (ערוצי זהב), שמואל דנקנר (מת"ב), ועמי אראל (בשם השקעות דיסקונט, בעלת המניות הגדולה בחברת תבל). מצד האוצר גובש ההסכם על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר, ניר גלעד, והממונה על התקציבים במשרד האוצר, אוהד מראני. השרה בלי תיק ציפי ליבני היא שקיבלה את ההחלטה בנושא זה, לאחר שסמכויות שר האוצר סילבן שלום הועברו לידיה (שלום פסל עצמו נוכח חלקה של רעייתו, יהודית מוזס, בקבוצת ידיעות אחרונות).
הסכם הפשרה ישמש עתה את חברות הכבלים ואת משרד האוצר, בעתירה התלויה ועומדת בבית המשפט העליון - שבה דרשו חברות הכבלים להכיר בבעלותן על התשתיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה