עלית ניצלה הליכים לקידום מכירות

בית משפט המחוזי בתל אביב דחה (יום א', 24.5.09) הסדר פשרה בין עלית וחברת האם שטראוס לבין תובע ייצוגי דרול שר. מדובר בהסדר שעמד לסיים תביעה ייצוגית נגד עלית בטענה כי הטעתה לכאורה צרכנים בנוגע למשקלן של אפיפיות (ופלים). השופטת ענת ברון קבעה כי לא הייתה הטעיה, וכי למעשה מדובר בתרגיל ניצול של הציבור על-ידי התובע הייצוגי ועלית.

מדובר בתביעה ייצוגית שהגיש דרול שר בטענה כי העלית הפחיתה, את משקל המילוי באפיפיות, אפיפיות בטעם שמנת ואגוזים, ואפיפיות עם מילוי חלבה, אך לא ציינה זאת על האריזות כנדרש. מדובר, לטענתו, בהפחתה של 100 גרם. הוא דרש לחייב את עלית להחזר תשלום לכל הצרכנים.

הצדדים הגישו במסגרת התביעה הסדר פשרה לאישור בית המשפט, אך השופטת דחתה אותו, וקבעה כי אין עילה לתביעה הייצוגית. לדבריה, למעשה לא הייתה הטעיה מצד עלית בכל הנוגע למשקל האפיפיות. אפיפיות עם מילוי בטעם שמנת היו מאז ומתמיד במשקל 400 גרם ואילו אפיפיות במילוי חלבה עברו "הפחתה" במשקל בשל עלויות הייצור, אך עלית דיווחה על כך על גבי האריזה כנדרש.

בכלל לא הבחין בהבדל

השופטת קבעה עוד כי התובע לא הוכיח נזק "ההפחתה במשקלו של המוצר אפיפיות בטעם חלבה לא גרעה ממספר הוופלים בכל אריזה - אלא גרמה רק להפחתה בכמות הקרם בכל יחידת ופל". כמו-כן הוא בכלל לא הבחין בכך אלא "דבר הפחתת המשקל התברר לו באקראי, מתוך עיון מדוקדק באריזת המוצר, ולא מתוך שהבחין בהבדל כלשהו בטעמו".

יתרה מכך, מסקר שערכה עלית התברר כי רבים מהצרכנים לא הבחינו בשינוי כלשהו בטעם המוצר "ומתוך אלה שהבחינו - רק כמחצית העדיפו את טעמו של המוצר לפני ההפחתה בכמות של הקרם. הנה כי כן, בקשת האישור אינה מלמדת על נזק כלשהו שנגרם לקבוצה, ולו לכאורה". ההפחתה לדבריה נעשתה במסגרת "אסטרטגיה שיווקית שלפיה עדיף להפחית את כמות הקרם בכל יחידת ופל מאשר להעלות את מחירו של המוצר או להקטין את מספר הוופלים בכל אריזה".

יותר מכך, כתבה, אם בית משפט היה קובע כי הפחתת כמות הקרם בכל יחידת אפיפיות מסבה נזק לצרכנים - "עלית כפי הנראה הייתה נאלצת מבחינתה להעלות את המחיר לצרכן או להקטין את מספר הוופלים באריזות. ואולם, לא מן הנמנע כי ציבור בלתי מבוטל של צרכנים היה מוצא דווקא את עליית המחירים או הקטנת מספר הוופלים כפגיעה משמעותית יותר מהפחתת כמות הקרם...מדובר בנושא מובהק של העדפה צרכנית, שלא ניתן ואף לא ראוי לכמת לסכום כזה או אחר המשקף לכאורה נזק כספי. הנכון הוא להותיר את האסטרטגיה השיווקית של עלית להסדרה באמצעות כוחות השוק במקום להעבירה תחת שבט ביקורתו של בית המשפט".

הציבור מנוצל לקידום מכירות

עוד מתחה השופטת ביקורת על התובע הייצוגי, שלא הצהיר אמת בתצהירו וטען כי נהג לקנות את האפיפיות במשקל 400 גרם במשך זמן ממושך. "בפועל מדובר בתקופה של כחצי שנה בלבד; ויובהר כי פער זמנים זה מתבטא בהגדלה ניכרת וחסרת יסוד של הנזק הנטען לקבוצה. ברי כי התנהלות מעין זו אינה הולמת בעל דין באשר הוא, ובוודאי כזה המבקש לשמש כתובע מייצג. התובע המייצג, מכוח תפקידו ומעמדו המעין ציבורי, חייב להקדים ולבצע עבודת הכנה יסודית של איסוף חומר טרם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית וכן לקבל על עצמו סטנדרטים מחמירים של הגינות ותום לב בכל שלבי הדיון בבקשתו".

בדחיית הסדר הפשרה, כתבה השופטת כי הוא אינו לטובת הציבור אלא נועד לנצלו. "מדובר במצב שבו הציבור דווקא מנוצל לצורך קידום ענייניהם של שר ובא-כוחו מחד-גיסא (לצורך קבלת הגמול ושכר הטרחה) ושל עלית מאידך-גיסא (קידום מכירות באמצעות מבצע כלל ארצי). ודוק: בנסיבות המקרה אין לבית המשפט אפשרות לבדוק את הנתונים העומדים בבסיסו של תחשיב שווי ההטבה המוצעת לציבור שערכו הצדדים, ובוודאי שאין ביכולתו להעריך את התועלת שהייתה צומחת לעלית כתוצאה מאישורו של הסדר הפשרה. הצדדים אף הגדילו לעשות וביקשו מבית המשפט שיימנע ממינוי בודק, הגם שייתכן כי היה באפשרותו לסייע בידי בית המשפט בהערכת שווי ההטבה המוצעת; ויוער כי בסופו של יום לא ראיתי מקום למנות בודק חרף התנגדותם של הצדדים, וזאת לנוכח העובדה שממילא הגעתי למסקנה כי אין מקום לאשר את הסדר הפשרה".

אין עילה לתביעה ייצוגית הדגישה השופטת בהחלטה, ואישור הסדר הפשרה "שבמסגרתו ישולמו לתובע ולבא-כוחו גמול ושכר טירחה, עלול לעודד הגשתן של אותן 'תובענות מסוכנות', תחת להרתיע את הציבור מפני הגשתן. אישור הסדר פשרה מעין זה יאותת לציבור כי כדאי להגיש תובענות ייצוגיות שהן תובענות סרק – משום שגם תובענות כאלה טומנות בחובן פוטנציאל להתעשרות קלה ומהירה על חשבונו של הנתבע, או אף על חשבונו של הציבור, תוך ניצול שאיפתו של הנתבע להימנע מהוצאות ניהול ההליך ומפרסום שלילי גם כאשר ברור לו כי התביעה שהוגשה נגדו חסרת סיכוי. יתרה מכך - הגשתן של תובענות כאלה אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות, ועל כן החוק אף אוסר על אישורן כייצוגיות".