מחנק האשראי: הסיוע הממשלתי אינו אפקטיבי

"קרנות המימון הממשלתיות אינן אפקטיביות, מה שפוגע קשות בפעילותם הסדירה של מפעלי התעשיה והמגזר העסקי כולו" - כך טוען (יום א', 24.5.09), שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

לדברי ברוש, מפעלי התעשיה סובלים ממחנק אשראי נוראי וממשיכים בשל כך לפטר אלפי עובדים. הדברים נאמרו לקראת הדיון מחר (ב') בוועדת הכספים של הכנסת בנושא זה.

עוד מציין ברוש, כי רק כ-60 חברות קיבלו מימון מהקרן לעסקים בינוניים בהיקף כולל של כ-130 מיליון ש"ח, זאת למרות שהיקף הקרן (עד לעסקת החבילה) עמד על 1.3 מיליארד ש"ח.

ברוש קורא לשוקי אורן, החשב הכללי באוצר, לשחרר את הפקק שנוצר בתהליך קבלת ההלוואות ולבחון מחדש ובהקדם את פעילותן ויעילות התמיכה שלהן במגזר העסקי.

מסקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב כ-150 מפעלים וחברות לקראת סוף חודש אפריל ועד אמצע מאי, מתברר כי רק 30% מהחברות הגישו מאז פרוץ המשבר הכלכלי (ספטמבר 2008) בקשה לקבלת הלוואה מאחת מקרנות המימון.

עוד עולה מהסקר, כי כמחצית מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות מדינה לא הגישו כלל בקשה, בעיקר בשל החשש מביורוקרטיה ומתנאי ההלוואה המקשים.

43% ציינו את הרתיעה מהביורוקרטיה הכרוכה בהליך הבקשה, 33% ציינו את הצורך בערבות אישית, 31% ציינו כסיבה ריבית גבוהה מדי, 21% לא הגישו בשל זמן הטיפול הממושך.

20% מהנשאלים ציינו כי לא עברו את תנאי הסף, 17% ציינו את היעדר הביטחונות כסיבה, 13% ציינו כי תהליך ההגשה מחייב הוצאות גבוהות, 11% נוספים ציינו כי לא הגישו בשל תנאי הגבלת שכר ומשיכת דיבידנד כפי שמופיע בקרנות, 9% לא הגישו בשל העובדה כי תהליך ההגשה מחייב רמת מקצועיות גבוהה מדי ו-7% בשל הדרישה להסרת סודיות (ניתן היה לציין יותר מסיבה אחת).

70% מהבקשות לסיוע נדחו

עוד עולה מהסקר, כי קרוב ל-70% מהבקשות שהוגשו לקרנות המימון הממשלתיות (הקרן לעסקים בינוניים, הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה והקרן ליצואן הבודד), נדחו, כאשר מרביתן נדחו כבר בשלב החברה הכלכלית הבודקת, והשאר נדחו על-ידי הבנק.

מבין החברות שבקשותיהן נדחו, 15% ציינו כי לא קיבלו הסבר לסירוב, 10% נדחו בטענה של 'השתייכות לענף בעייתי', 10% נוספים ציינו כסיבה את הדוחות כספיים ו-10% נוספים ציינו כסיבה לדחייה את היחסים הפיננסיים של החברה.

ברוש מציין, כי רוב החברות שהגישו בקשה להלוואה (76%) פנו לקרן לעסקים בינוניים, (המעניקה הלוואה של עד חודש מחזור לעסקים להם מחזור שנתי של 100-22 מיליון ש"ח.

יש לציין כי בעקבות עסקת החבילה, תגדיל הממשלה את ערבות המדינה מ-1.3 מיליארד ש"ח ל-2.6 מיליארד ש"ח. זכאות העסקים תורחב ותינתן לעסקים במחזור הכנסות שנתי של 15 מיליון ש"ח ועד 400 מיליון ש"ח.

סוגי הסיוע הממשלתי

18% מהמפעלים שהגישו בקשות להלוואה, פנו לקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה- קרן תבור שהעניקה הלוואות עד לעסקת החבילה, בהיקף של עד חצי מיליון ש"ח, לעסקים עם מחזור של עד 22 מיליון ש"ח בשנה.

6% מהמפעלים שביקשו לקבל הלוואה, פנו לקרן ליצואן הבודד, המעניקה הלוואה של עד 1 מיליון דולר, לעסקים עם מחזור של עד 15 מיליון דולר.

נשיא התאחדות התעשיינים מדגיש, כי מהסקר מתברר ש-74% מהמפעלים שהגישו בקשה ציינו כי ההלוואה הינה לצורך הון חוזר, ו-18% בלבד דיווחו כי נזקקו להלוואה לצורך ביצוע השקעה.

עוד מתברר מהסקר, כי משך הזמן הכולל מתחילת תהליך ההיערכות להגשת הבקשה ועד לקבלת הכסף בבנק עומד בממוצע על יותר משלושה חודשים (כ-13 שבועות). מזה, כשלושה שבועות של היערכות להגשת הבקשה, כחודש וחצי משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת אישור הבנק וכחודש נוסף עד לקבלת הכסף.

30% מהחברות שהגישו בקשה לאחת מקרנות המימון הממשלתיות נעזרו בשלב הגשת הבקשה בגוף מייעץ (רו"ח/כלכלן ועוד) שאיננו עובד החברה, כאשר הסכום הממוצע ששולם ליועץ חיצוני על-ידם עומד על כ-5,000 ש"ח.

ברוש מציין, כי 73% מחברות התעשיה שבקשתן אושרה על-ידי החברה הכלכלית הבודקת, קיבלו אישור על ההלוואה גם מהבנק אליו פנו, בעוד 27% מהמפעלים קיבלו, כאמור, תשובה שלילית מהבנק למרות אישור החברה הבודקת.

היקף הבקשה הממוצעת להלוואה מקרנות המימון הממשלתיות, עומד על 2.9 מיליון ש"ח לחברה, ורק כשני שליש מהיקף הבקשות אושרו על-ידי הבנקים והסתכמו בכ-1.9 מיליון ש"ח לחברה.