במהלך העשור התעצם אי-השיוויון בהכנסות

חלוקת ההכנסה הלאומית בין עובדים למעסיקים פחות שוויונית משהייתה בתחילת העשור. כך עולה מהסקירה לשנת 2008 של מרכז אדווה.

במרכז אדווה מציינים, כי בין השנים 2000 ל-2008 גדלה ההכנסה הלאומית ב-26% מ-488 מיליארד ש"ח ל-615 מיליארד ש"ח, אך חלקם של העובדים גדל ב-19% בעוד שחלקם של המעסיקים גדל ב-47%.

"התמונה המצטיירת מן הנתונים שבמסמך זה נעשית קשה עוד יותר כאשר מוסיפים לה את הקיצוצים הכבדים שנעשו בעשור האחרון בתקציבי החינוך, הבריאות, הדיור, הרווחה והביטחון הסוציאלי", מציינים במרכז אדווה.

גידול בפערים בין העובדים והמעסיקים

מהסקירה עולה, כי בעבור המעסיקים, העשור הנוכחי היה טוב: משנת 2003 המשיך חלקם בהכנסה לגדול ובשנת 2008 הוא עמד על 15%, גבוה יותר מאשר בשנת 2000.

לעומת זאת, בעבור העובדים, העשור הנוכחי לא היה טוב: בשנים 2004 עד 2007, שהיו שנות צמיחה, ירד חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית: ב-2000 עמד חלקם של העובדים על 66%, בעוד שב-2008 הוא עמד על 62%.

ירידה בכוח המיקוח של העובדים

במרכז אדווה מציינים, כי ירידה מתמשכת זו מעידה על היחלשות כוח המיקוח של העובדים והעובדות בישראל.

מספר תהליכים גרמו לכך, ובהם: אימוץ תוכנית החירום לייצוב המשק ב-1985, של מדיניות ניאו-ליברלית שחתרה לחיזוק קבוצות ההון, גל ההגירה הגדול ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, שקליטתו הראשונית בשוק העבודה נעשתה על בסיס של שכר נמוך, כניסתם לשוק העבודה של מאות אלפי מהגרי עבודה, שהועסקו בשכר נמוך מזה של עובדים ישראלים והיחלשותה של ההסתדרות.

מגמת הירידה בחלקם של העובדים בהכנסה הלאומית משותפת לארצות רבות אחרות, ובהן יפן, ארצות אירופה המערבית וצפון אמריקה. אלא שישראל מתייחדת בירידה התלולה בחלקם של העובדים שהתרחשה בגל הצמיחה 2008-2003. עם זאת, במספר מדינות, ובהן בלגיה, שוודיה ופינלנד נרשמו דווקא עליות בחלקם של העובדים.

עוד עולה מהסקירה, כי בשנת 2008, שכר המנהלים הבכירים בחברות הבורסאיות ירד בכ-8% ,ועמד על 2.24 מיליון ש"ח, או 187 אלף ש"ח לחודש. מדובר בירידה ראשונה מאז חידוש הצמיחה, בסוף 2003.

בעלי השכר הנמוך: נשים, עולים מחבר העמים ובעלי השכלה נמוכה

במרכז אדווה, מציינים כי למעלה משליש מן הנשים השכירות בישראל ( 36% ), נמנות עם קבוצת המשתכרים שכר נמוך ( 3,668 ש"ח לחודש). בקרב הגברים, השיעור המקביל עומד על 15.9%. בנוסף לכך, 1.6% מן הגברים השכירים נמנים עם קבוצת המשתכרים שכר גבוה, זאת לעומת 0.3% בלבד מן הנשים.

עוד נמצא, כי 25.5% מהיהודים ו-26.6% מהערבים משתכרים שכר נמוך. בקבוצת המשתכרים שכר גבוה, לעומת זאת, קיים הבדל גדול בין ערבים ליהודים: שיעור היהודים בקבוצה זו עמד על 1.1%, ושיעור הערבים עמד על 0.2%.

21.4% מן המזרחים שהם דור שני בארץ (האב יליד אסיה או אפריקה) נמנים עם קבוצת משתכרים שכר נמוך, בהשוואה ל-18.1% מן האשכנזים דור שני בארץ. מאידך, 2.3% מן האשכנזים דור שני נמנים עם קבוצת משתכרי שכר גבוה, בהשוואה ל-1% בלבד מן המזרחים דור שני.

שתי קבוצות נוספות שבהן קיים שיעור גבוה של משתכרי שכר נמוך הם עולים ממדינות חבר העמים (29%) ובעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד (31.8%).

הרעה במצב המובטלים למרות הירידה במספרם

ב-2008 ירד שיעור האבטלה ל-6.1%, ירידה של 14.8% בהשוואה לשנה הקודמת. הירידה הניכרת ביותר בשיעור המובטלים הייתה בקרב בעלי השכלה נמוכה, והיא מוסברת בעיקר על-ידי התרחבות ענפי המסחר ושירותי האירוח והסעדה, המעסיקים בעיקר עובדים בעלי השכלה נמוכה. יחד עם זאת, חל גידול בתקופת האבטלה.

עוד מציינים במרכז אדווה, כי אל ציבור הבלתי מועסקים, יש להוסיף ציבור משמעותי נוסף-אלה אשר התייאשו ונטשו את המאמץ למצוא עבודה. מהסקירה, עולה גם כי לפי נתוני ה-OECD, שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצון בישראל גבוה בלמעלה מפי שלושה מאשר במדינות ה-OECD, וכי כ-80% מן המועסקים חלקית.

בנוסף לכך, המובטלים, שמספרם הולך וגדל בימים אלה,נפגעו מאוד בעשור האחרון. ההחמרה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה גרמה לירידה מתמשכת בשיעור מקבלי דמי האבטלה מתוך כלל הבלתי מועסקים, מ-43.3% ב-2000 ל-26.7% ב-2008.

במקביל, הסכום ששילם המוסד לביטוח לאומי ב-2008 בעבור דמי אבטלה, 1.8 מיליארד ש"ח, היה רק כמחצית מהסכום ששילם ב-2001, שהסתכם ב-4 מיליארד ש"ח.