בג"צ: רביב דרוקר יקבל פרטי ה"פסולים"

המאבק במינויים הפוליטיים. בית המשפט העליון התיר (יום ג', 19.5.09) למסור לתנועה לחופש המידע בראשות העיתונאי רביב דרוקר, רשימת מועמדים לכהונת דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות, כולל אלו שנפסלו. המידע יכלול את סיבת הפסילה, התפקיד והחברה המדוברת. השופטים אדמונד לוי, עדנה ארבל ויורם דנציגר קבעו כי העניין הציבורי בפרסום "גובר על משקלה של הפגיעה בפרטיות הכרוכה בפרסום שכזה".

בעתירה שהוגשה באמצעות בא-כוח התנועה, עו"ד יונש, ביקש דרוקר לחשוף בין היתר את המועמדים שהובאו בפני הוועדה בתקופה שבה החל ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, לכהן כראש ממשלה, ממרס 2001 וזאת על-רקע חשדות למינויים פוליטיים.

זכות הציבור לפקח

בעתירה טען דרוקר כי המטרה היא להפוך את עבודת הוועדה לבדיקת מינויים ל"שקופה ולסייע למאבק בנגע המינויים הפוליטיים". לטענתו, "זכות הציבור לפקח ולבקר את עבודת הוועדה אינה מצטמצמת למועמדים שנפסלו בעילות מוצדקות או שאושרו ומועמדותם בעייתית, ומטרתה גם לאתר פסילה בלתי-מוצדקת, על-ידי הוועדה, של מועמדים ראויים".

החשיפה לטענתו, דרושה בשל העובדה כי גם לאחר שמועמד נפסל על-ידי הוועדה על-רקע זיקה פוליטית, השר המציע "רשאי להשיג על ההחלטה בפני מליאת הממשלה, הרשאית לאשר את המינוי חרף החלטת הוועדה". יתרה מכך, "מועמדים יכולים לעלות בפני הוועדה פעם אחר פעם, לתפקידים שונים או לתפקידים דומים. בשני המקרים יש חשיבות לפרסום כחלק משקיפות פעולתו של השר המציע".

המדינה התנגדה לחשיפת השמות בטענה, כי הצגת מועמדות של אדם לתפקיד בדירקטוריון חברה ממשלתית "אין פירושה הסכמה לפרסום שמו כמי שנפסל לכהונה ואת הסיבה לפסילתו. מסירת פרטים אלה, בהיעדר הסכמת האדם אליו נוגע המידע, מהווה פגיעה בפרטיות".

נגישות למידע - תרומה לניקיון

כאמור, בית המשפט התיר את מסירת המידע לדרוקר, הגם שמדובר בפגיעה בפרטיות. "האינטרס הציבורי בגילוי המידע המבוקש גובר ועדיף על הפגיעה בפרטיותו של מועמד למשרת דירקטור בחברה ממשלתית אשר נפסל על-ידי הוועדה", כתבו השופטים. "שקיפותו של המינהל הציבורי ונגישותו של הציבור אל המידע שעמד בבסיס החלטת הרשות הם תנאי שאין בלתו לקיומה של ביקורת ציבורית מהותית על פעולותיהם של נבחרי הציבור ועובדיו. לשקיפות יש על כן תרומה לניקיון השירות הציבורי, להשתתתן של נורמות שלטוניות ראויות ושמירה על כללי מינהל תקין ולהבטחת איכותו של הליך קבלת ההחלטות ברשות הציבורית ושל ההחלטה לגופה".

השופטים ציינו כי פעילותה של הוועדה אינה מייתרת את הצורך בביקורת ציבורית על המינויים לדירקטוריוני חברות ממשלתיות. זאת לנוכח העובדה כי בין השנים 2001 ל-2004 נפסלה מועמדותם של 139 מועמדים למשרות בחברות ממשלתיות, בין אם בשל היעדר כשירות לכהונה - השכלה או ניסיון מקצועי, או על-רקע זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה.

גם לאחר שהליך המינוי שופר והפך "מקצועי ואובייקטיבי יותר", כתבו השופטים, "לא פסקו הניסיונות מלבצע מינויים בלתי ראויים לדירקטוריוני החברות הממשלתיות. במילים אחרות, הצורך לפעול נגד תופעת המינויים הבלתי-ראויים נותר בעינו וכך גם הצורך בעינו הפקוחה של הציבור על החלטותיהם של נבחרי הציבור ועובדיו לא נמוג".

רק מעתה ואילך

הביקורת הציבורית על הוועדה תואמת לדבריהם "את הרציונל שבבסיס פעולתה - הוצאת הליך המינויים מן המסתור והעלטה אל המרחב הציבורי המואר והגלוי". כמו-כן, פרסום שמות כלל המועמדים למשרת דירקטור, אלה שמונו לצד אלו שנפסלו, "יגביר את יעילותה של הביקורת הציבורית על החלטות השלטון בהקשר של מינויים בחברות הממשלתיות ויאפשר את מימושה המלא".

בית המשפט קבע כי רשות החברות הממשלתיות "תמסור על-פי דרישה שמות מועמדים למשרת דירקטור בחברות ממשלתיות אשר נפסלו על-ידי הוועדה, כשלגבי כל מועמד תצוין גם המשרה אליה היה מועמד, העילה שבעטייה נפסלה מועמדותו, החברה הממשלתית הרלוונטית והמשרד הממשלתי הממונה על ענייניה של אותה חברה ממשלתית". עם זאת השופטים סייגו את מימוש ההחלטה רק על אלו שיציגו מועמדותם מעתה ואילך.