סוף 2008: 225 אלף עובדים זרים שהו בישראל

מספר העובדים הזרים ששהו בישראל בסוף שנת 2008 נאמד בכ-225 אלף. כך עולה (יום א', 17.5.09) מנתוני משרד התמ"ת. אוכלוסיה זו כוללת כ-118 אלף עובדים בהיתר, כ-97 אלף עובדים זרים ששהו בישראל ללא היתר עבודה, ועוד כ-10 אלף פליטים שהצטרפו לשוק העבודה, מתוך אוכלוסיית 20 אלף הפליטים מאפריקה (מדרפור שבסודן, מחוף השנהב ומאריתראה), שהסתננו לישראל במהלך השנתיים האחרונות וביקשו לקבל בה מקלט מדיני.

להבדיל, בשנת 2008 גורשו מישראל כ-3,300 עובדים זרים ללא היתר, המהווים כ-3.4% מכלל העובדים הזרים ללא היתר ששהו בארץ ב-2008. נתון זה משקף את הירידה שחלה במספר העובדים הזרים ללא היתר שגורשו מישראל, משנת 2005 ואילך, לאחר שנות השיא באכיפה ובגירוש - 2003 ו-2004 - שבהן גורשו מהארץ 21 אלף עובדים ו-17 אלף עובדים, בהתאמה.

הנתונים מעידים על כך שב-2008 חל גידול משמעותי בהיצע כוח העבודה הלא-ישראלי. גידול זה ניתן לייחס להצטרפות לשוק העבודה המקומי של עובדים משלוש אוכלוסיות עיקריות: עובדים זרים, פלשתינים ופליטים מבקשי מקלט מדיני בישראל.

את עיקר הגידול בעובדים זרים ניתן לזקוף לגידול בעובדים סיעודיים בהיתר. בענף הסיעוד לא קיימות מכסות למספר המועסקים, והיתרים בו ניתנים לכל נזקק העומד במבחן התלות שנקבע על-ידי הביטוח הלאומי. מספר ההיתרים בסיעוד גדל בין השנים 2007 ל-2008 מרמה של 45.8 אלף לכ-54.5 אלף היתרים - גידול של כ-19%. כמו-כן, חל גידול בעובדים הזרים המועסקים בהיתר בבינוי ובחקלאות, על אף החלטה עקרונית של הממשלה לצמצום ההיתרים לעובדים זרים בענפים אלו. בנוסף להם, הועסקו בישראל עובדים ללא היתר, שמספרם גדל בכ-10% מאז 2007, ועמד על כ-97 אלף בסוף שנת 2008.

קשה לכמת את השפעת אוכלוסיית הפליטים על שוק העבודה בישראל. אולם בהתייחס להערכה שלפיה כ-20 אלף מבקשי מקלט מדיני ולהנחה כי לפחות מחצית מאוכלוסיה זו הם גברים צעירים, הרי שמדובר בתוספת לכוח העבודה הזמין, של לפחות כ-10 אלף עובדים. עובדים אלו השתלבו בשוק העבודה המקומי, חלקם בהיתר עבודה מיוחד, בעיקר בחקלאות באזור הערבה ובענף המלונאות באילת, והאחרים - נותרו ללא היתר.

ההערכות בנוגע למספר העובדים הפלשתינים המועסקים בישראל מראות כי חל גידול של מעל 20% במספרם, והוא עלה לכ-60 אלף ב-2008. אלה הועסקו בעיקר בענפי הבינוי, המסחר ותיקון כלי רכב.

המזרח-אירופאים כבר לא רואים בישראל אטרקטיבית לעבודה

צילום: גידול במגורשים מאסיה ומאפריקה [AP]

רוב המגורשים מבין העובדים הזרים ללא היתר הם גברים (מעל 70%). מצב זה, אומרים בתמ"ת, נובע, ככל הנראה, מסוג העבודה שלהם, שבו מרוכזות קבוצות עובדים או צוותי עבודה במתחמי בנייה או חקלאות פתוחים, לעומת נשים חסרות היתר, המועסקות כבודדות במשקי בית פרטיים בעיקר - בעבודות ניקיון, בסיעוד ובטיפול בילדים - עיסוקים שבהם הן פחות חשופות לסיכון של מעצר וגירוש.

בשנת 2008 נמשכה מגמת הגידול במספר העצורים והמגורשים מאסיה ומאפריקה, וירידה במספר העצורים והמגורשים ממדינות מזרח אירופה (רומניה, פולין, בולגריה ואסטוניה), בעקבות הצטרפותן של מדינות אלו, שהיו מקור עיקרי, בשנים קודמות, לעובדים הזרים בישראל לאיחוד האירופי, והירידה באטרקטיביות של ישראל כארץ עבודה עבורם.

ארצות המוצא העיקריות של הגברים שגורשו ב-2008 היו סין ותאילנד, שכללו 22% ו-24% מהמגורשים בהתאמה (מעל 400 מגורשים בכל אחת מהן).

אוכלוסיית הנשים העובדות הזרות ללא היתר שגורשו מהארץ, מרוכזת בשלוש ארצות מוצא עיקריות: עובדות זרות ללא היתר מהפיליפינים שהיוו כ-37% מסך המגורשות, מעל 26% הן עובדות ממדינות חבר העמים לשעבר ועובדות מסין מהוות כ-11% מהמגורשות.