קצב לב לא סדיר - סימן לאלצהיימר?

קצב לב חריג הנקרא "פרפור פרוזדורי" קשור להתפתחות מאוחרת יותר של מחלת אלצהיימר. אלו הממצאים העולים ממחקר מקיף ועדכני.

החוקרים סבורים כי ישנם שלושה הסברים אפשריים לקשר, כל אחד מהם יכול להוביל לטיפול מוקדם שמטרתו מניעת דימנציה. ממצאי המחקר הוצגו בסוף השבוע בבוסטון, בכינוס השנתי של האגודה לקצב הלב.

המחקר כלל 37,000 חולים שטופלו ב-20 בתי חולים ביוטה שבאיידהו ובוויומינג. החוקרים גילו כי אנשים שסבלו מפרפור פרוזדורי - מצב בו הפרוזדורים פועמים בקצב מהיר מאד ולא סדיר, ואינם שואבים דם בצורה תקינה - היו בסיכוי גבוה ב-44% לפתח דימנציה לאורך תקופה של חמש שנים לעומת אלו שלא סבלו מההפרעה הלבבית.

הקשר היה חזק במיוחד אצל אנשים מתחת לגיל 70. אלו שסבלו מפרפרור פרוזדורי היו בסיכוי גבוה ב-130% לפתח גם מחלת אלצהיימר. והשילוב עלול היה להיות קטלני - המחקר גילה כי 61% מהם היו בסיכוי גבוה יותר למות במהלך חמש השנים הבאות.

מחקרים קודמים כבר הראו כי אנשים עם פרפור פרוזדורי נמצאים בסיכון גבוה יותר למספר סוגים של דימנציה. אך המחקר הנוכחי הוא הראשון שנעשה בקרב אוכלוסיה בקנה מידה גדול כל כך שהראה קשר בין פרפור פרוזדורי לעליה בסיכון לפתח אלצהיימר.

לדברי החוקרים, לא ניתן לומר כי מדובר בקשר סיבתי, אך אפשר לומר כי הוא קשור לסיכון גבוה יותר. הצעד הבא יהיה לבדוק את המכניזם של הקשר ולהבין כיצד האחד מקדים את השני.

לחץ דם גבוה

צילום: טיפול מוקדם בלחץ דם גבוה [צילום: AP]

אפשרות אחת היא כי שתי הבעיות קשורות ללחץ דם גבוה, שעלול לפגוע בתפקוד הלב, להפחית כתוצאה מכך את זרימת הדם למוח וליצור מצב של תאים ה'מורעבים' לחמצן. לכן, טיפול מוקדם ואינטנסיבי בלחץ דם גבוה יכול אולי למנוע דימנציה.

אפשרות נוספת היא בעיה של דלקתיות. מאחר וסמנים של דלקתיות גבוהה - כמו חלבון מגיב C (בקיצור CRP) - נתגלו בשני המקרים. טיפול בסטטינים, שהם בעלי תכונות אנטי דלקתיות, או בתרופות המיועדות לטפל ישירות בדלקתיות, יכול אולי לפתור את המצב.

אפשרות אחרונה - מחקרים רבים הראו נוכחות שבץ תת קליני בפרפור פרוזדורי ובדימנציה, ומקרים רבים של שבץ קטן לאורך זמן עלולים לגרום לנזק.

במידה ותאוריה זו תתגלה כנכונה, הטיפול יכוון למניעת קרישי דם הגורמים למקרים אלו של שבץ קטן. ואכן, התרופה למניעת קרישי דם קומדין (וארפארין) ניתנת כיום לעיתים קרובות לחולים הסובלים מפרפור פרוזדורי משום שהמצב מדגיש את הסיכון להווצרות קרישים. כמו-כן, נעשה גם שימוש באמצעים אחרים למניעת קרישים.

החוקרים מדגישים כי יש להתחיל בכל הטיפולים המניעתיים הללו בשלב מוקדם - כבר בגיל 50.

התשובה לשאלה היא האם יש הצדקה לטיפול אגרסיבי בפרפור פרוזדורי היא מורכבת, מאחר שלרוע המזל במקרים כאלו נדרשות מספר שנים כדי לגלות אם קיים הבדל כלשהו.