החייל טען: האישה גנבה את זרעי וגרמה לנזק

ללדת ילדים - זכות יסוד. בית המשפט לענייני משפחה דחה (יום ה', 14.5.09) תביעה של חייל בשירות חובה לחייב אישה שהרתה לו לבצע הפלה. החייל טען כי היא גנבה את זרעו.

השניים - החייל בן 21, והאישה, גרושה בת 26, נפגשו באופן מקרי בתחנה מרכזית והחליטו להיפגש בדירת האישה לצורך קיום יחסי מין. האישה הרתה מיחסים אלו וסירבה לבצע הפלה. החייל הגיש נגדה תביעה בטענה כי גנבה את זרעו וכי במעשה זה של תרמית והונאה יש כדי לגרום לו לנזקים כלכליים ונפשיים כמו גם לפגוע בסיכוייו להינשא.

לא ניתן לכפות חדירה לגוף

האישה התנגדה לבצע את ההפלה וטענה כי "לא ניתן לכפות בצורה משפטית חדירה לגופה של אישה שאיננה מעוניינת לבצע הפלה". האישה ציינה עוד את "עקרון קדושת החיים". כן טענה כי "רצונה בילד שייוולד. לאור הזמן שחלף לא ניתן לבצע הפלה אלא בצורה של לידה". האישה דחתה טענות כי מניעיה כספיים ואף דחתה טענות כי מדובר בגניבת זרע. לטענתה, "מדובר בהריון לא מתוכנן ובכל אופן לא יכלה ליטול גלולות למניעת הריון - עובדה שהייתה ידועה לחייל".

בית המשפט דחה כאמור את התביעה של החייל. השופטת אלה מירז כתבה כי הולדת ילדים היא זכות יסוד וכך גם זכותו של הפרט להיות "חופשי מהתערבות שלטונית בלתי מוצדקת בעניינים המשפיעים באופן כה יסודי על האדם כהחלטה אם להוליד או ללדת ילד".

אינטרס ציבורי לקיום האנושות

השופטת התייחסה לזכויות "המתנגשות" של הצדדים, "זכות הולדה שלילית" של החייל, מול "זכות ההולדה החיובית" של האישה, וכתבה כי "כאשר קיימים חילוקי דעות בין האב לאם הרי שהגם שקיימת זכות לאב בהריון האם ובמקרה דנן 'זכות ההולדה השלילית' הרי שהיא לא תזכה להגנה ולא ניתן יהיה לממשה על-ידי צווי בתי משפט וזאת בין השאר בשל היתרון של זכויות האישה בהקשר זה שבעיקר נובע מהיות העובר חלק מגופה ובהיות בריאותה ושלמות גופה אף היא מושפעת מכך". לא ניתן לדבריה לתת צו המורה לאישה להפיל את העובר, "ובכל מקרה לא ניתן היה לאכוף צו כאמור".

יתרה מכך, "לזכות ההולדה החיובית של האישה מצטרפות זכויות נוספות ובהן בריאותה, חירותה של האישה לעשות בגופה כרצונה, זכותה לפרטיות וזאת לצד אינטרסים נוספים ובהם הכרה בעקרון של קדושת החיים, האינטרס הציבורי לדאוג להמשך קיום האנושות בהגנה על חיים עתידיים... מאזן זכויות הצדדים במקרה דנן, נוטה בהכרח לטובת קביעה שיש לדחות הבקשה".

השופטת הורתה לחייל לשלם את הוצאות משפטה של האישה בסכום של 2,000 שקלים.