מחסור של למעלה מ-10,500 מורים ב-2013

אחת הבעיות העומדות בפני מערכת החינוך בשנים האחרונות היא מחסור צפוי במורים. כך עולה מדוח של מחלקת המחקר של הכנסת.

בשנת הלימודים הנוכחית, מספרם הכולל של המורים (ובכלל זה מורים באולפנים ובסמינרים) הוא 131,078. על-פי תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צפוי בשנת 2013 מחסור של יותר מ-10,500 מורים בכל מערכת החינוך.

עם הסיבות למחסור הצפוי נמנות גם הסיבות הבאות: התבגרות כוח ההוראה, שחיקה במעמד המורה עקב תהליכים פנימיים בחברה הישראלית, ובתוך כך עלייה ברמת האלימות בבית-הספר בכלל וכלפי מורים בפרט.

גם השכר הנמוך מרתיע סטודנטים לעתיד ובוגרי אוניברסיטאות מלבחור במקצוע ההוראה, אך ייתכן כי רפורמת 'אופק חדש' תביא לשינוי מסוים במצב עניינים זה. סיבה נוספת היא עזיבתם של מורים צעירים את מקצוע ההוראה, בין היתר בשל העלייה ברמת ההשכלה של המורים והשכר הנמוך במקצוע.

מדוח החינוך של ארגון ה-OECD לשנת 2008 עולה, כי שכר המורים בישראל נמוך בכ-39% לפחות משכר המורים במדינות ה-OECD (במונחי כוח קנייה).

בשנת 2007 היה השכר הממוצע (ברוטו) של מורים עובדי מדינה 8,552 ש"ח, ואילו השכר הממוצע בכלל שירות המדינה היה 11,880 ש"ח, והשכר הממוצע של עובדי מדינה המדורגים בדירוג המח"ר (אקדמאים בוגרי מדעי החברה והרוח) היה 12,018 ש"ח.

בעיה נוספת היא הצפיפות בכיתות: בהשוואה למרבית מדינות המערב, כיתות הלימוד בישראל צפופות במיוחד. מדוח של ארגון ה-OECD שפורסם בשנת 2008 עולה כי בחינוך היסודי מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל הוא 27.5, בעוד המספר הממוצע במדינות הארגון נמוך הרבה יותר ומגיע ל-21.5.

גם בחטיבות הביניים מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל גבוה מאוד - 32.8, לעומת 24 במדינות הארגון. מ-37 המדינות הנכללות בדוח, רק בקוריאה וביפן מספר התלמידים בכיתה גבוה מאשר בישראל.

'אופק חדש': ישפר את מעמד המורים

המהלך העיקרי שהוביל משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות היה רפורמת 'אופק חדש', שמטרתה שיפור במעמד המורים והעלאת רמתם. על-פי פרסומי המשרד, הרפורמה נועדה לשנות בתוך שש שנים את אופן העסקתם ואת שכרם של כל עובדי ההוראה בבתי-הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובגני הילדים "במטרה לשדרג את מעמד ההוראה, לשלב מורים איכותיים ולקדם את הישגי מערכת החינוך".

ממרכיביה של רפורמת 'אופק חדש': קביעת מבנה שכר חדש למורה אקדמאי (שכר התחלתי גבוה יותר למורים חדשים, קביעת שמונה דרגות קידום למורים על-פי ותק והתפתחות מקצועית); הקצאת שעות פרטניות למורים בשבוע העבודה שלהם והתאמת סביבת העבודה; חישוב תקן השעות לבתי-הספר לפי מתווה העבודה; עידכון שכר המנהלים ותחומי אחריותם; וקביעת תהליכים ברורים של התפתחות מקצועית למורים.

פערים גדולים בחינוך

מדוח מחלקת המחקר עולה כי נתוני בחינות הבגרות לשנת 2006 לפי אשכול חברתי-כלכלי, מעידים על פערים גדולים בין קבוצות תלמידים במערכת החינוך. קיים פער ניכר בהישגים בין דוברי עברית לדוברי ערבית.

בנוסף לכך, בכל אחד מהמגזרים קיים פער בין תלמידים מרקע חברתי כלכלי גבוה, תלמידים מרקע חברתי כלכלי בינוני ותלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך. יתר על כן, בקרב דוברי העברית הפערים מתרחבים עם השנים. פילוח נתוני הבגרות לפי מגזרים, מלמד על פער ניכר בהישגים לטובת המגזר היהודי (לא כולל המגזר החרדי).