בן ציון צפוני תבע את רחל נתנאל (נתבעת 1), אולגה ליאנוב (נתבעת 2) וקהילת המשיח - יהודים למען ישו (נתבעת 3) בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שאופניו נפלו במהלך נסיעה ברכבה של ליאנוב ונעלמו.
מכתב התביעה עלה שצפוני רכב בטיול אופניים יחד עם ליאנוב ובמהלך הטיול הפגישה אותו עם נתנאל בביתה בעין כרם, בבניין השייך לנתבעת 3. ביום 24.12.06, בסיום מפגש נוסף בביתה של נתנאל, הבטיחה ליאנוב להסיע את צפוני לביתו ולשם כך קשרו שניהם את אופניו על מנשא. לטענת צפוני, ליאנוב נסעה בצורה פרועה ובשלב מסוים שמה לב שהאופניים לא נמצאים במנשא. "חרף חיפושינו אחר האופניים - הם לא נמצאו, וקרוב לוודאי שנגנבו על-ידי עוברי אורח". צפוני טען שלפתחם של הנתבעים רובצת האחריות לפצותו בשל הנזק הממוני שנגרם לו עם אובדן האופניים. סכום התביעה כלל את עלות האופניים ואביזריהם.
בפסק הדין קבעה השופטת אנה שניידר, שאין מקום לתביעה נגד נתנאל ונגד הנתבעת מס' 3, ולכן דין התביעה נגדן להידחות על הסף הואיל ואין להן כל קשר לנזק הנטען על-ידי צפוני. "אשר לתביעה נגד ליאנוב - לא הוכח קשר סיבתי בין נהיגתה לבין נפילת האופניים. יצוין, כי התובע עצמו היה מעורב בקשירת האופניים למנשא וקיימת סבירות שהם לא נקשרו כיאות ולמצער, שהמנשא נשבר כתוצאה מכוח עליון. לאור האמור, דין התביעה להידחות".
השופטת שניידר הוסיפה שפסקי הדין שניתנו נגד ליאנוב בהעדר התייצבות, מבוטלים, למעט ההוצאות שנפסקו לצפוני בסך של 750 שקל ואשר הועברו לידיו. "אין צו להוצאות נוספות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה