"באים ושואלים אותי אם מותר ללכת לראות את האפיפיור או אסור. השאלה הזו מראה כמה רחוקים מתורה. איך עולה על הדעת ללכת לראות את הטומאה?". במילים אלה דחה הרב יוסף שלום אלישיב, ממנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי, את השאלות האם יש ללכת ולראות את האפיפיור כדין ראיית מלך, שעבור ראייתו אף קבעו חז"ל ברכה מיוחדת.
העיתונאי החרדי שלמה קוק שהביא מדברי הרב אלישיב, ציטט ממנו גם את ההדרכה הפרקטית בה יש לנהוג באיש שמייצג את הכפירה באל. "צריך לתת לו מינימום כבוד, שלא תהיה לו פגיעה. סוף-סוף הוא שולט על ציבור גדול של נוצרים, שהיהודים גרים ביניהם וצריך לדאוג שלא יסבלו חלילה".
שלא ייפגע
גם הרב עובדיה יוסף אמר למקורביו: "צריך להיזהר בכבוד האפיפיור, רק כדי לא להגיע למצב שייפגע". גישה דומה השמיע גם רבה של תל אביב-יפו, הרב ישראל מאיר לאו ["נקודת מפגש", רשת ב']: "אנחנו מדינה שקיימת היום כאחת מ-192 מדינות באו"ם, ולנו יש עם שעדיין רובו נמצא בארצות נכר. והעם היהודי הוא אולי העם היחידי שמיעוטו נמצא במולדתו ורובו מפוזר. חלק מהמדינות הללו, כמו פולין ורוסיה וכן מדינות אמריקה התיכונה, והדרומית-הלטינית, הן בעלות השפעה קתולית מובהקת. בחלק מהמדינות השנאה אלינו יוקדת. לא היינו יכולים לסרב להצעת הביקור... האפיפיור הזה הביע משאלה ללכת בעקבות קודמיו ולהגיע לישראל. אתה לא יכול לתאר מה היו התגובות בעולם אילו מדינת ישראל הייתה אומרת לו, כפי שרבים חושבים שיש לעשות: אדוני, אל תבוא, זה לא הזמן, אתה פרסונה נון-גרטה (אורח לא רצוי). אני חושש לגורלם של יהודים בלבוב ובנייטופטרובסק, בקייב, בז'יטומיר ובברדיצ'ב, במקסיקו ובקראקס של צ'אבז, ובמקומות אחרים בהם הכנסייה הקתולית שולטת, ועלולה להיות סכנה ליהודים שם".
מרכז רוחני בירושלים
צילום: הרב אורי שרקיהרב אורי שרקי, ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר, רבה של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ומהבולטים ברבני הציונות הדתית, סבור כי ישנם ארבעה אופנים כיצד להתייחס לביקור האפיפיור: א. לומר שאנו עוינים אותו ולא רוצים בו; ב. להתייחס אליו רגיל כמו לכל ראש מדינה שמגיע לביקור; ג. לכבד אותו מאוד ולשאת נאומים על אחווה בין-דתית, על השלום ועל הסובלנות שאינם מובילים להרבה, ויש את הדרך הרביעית שאותה אני מציע כדי שהביקור יניב תוצאות.
לדברי הרב שרקי, ביקור האפיפיור מתרחש בעידן בו עם ישראל שב לארצו וקומם עצמאות לאומית. בביקור יש משמעות תיאולוגית לעולם הנוצרי, ולכן צריכים למקד את העברת מסר היהדות אל העולם הנוצרי בעידן של התחייה הלאומית. התוכן אותו צריך לצקת בביקור הוא לומר שאנו מבינים כי המיתוס הנוצרי, המתרכז סביב דמות יהודי אחד (ישו), הוא למעשה הפניית הרגש הדתי של האנושות כלפי האור שהגיע מנשמת ישראל. במילים אחרות, התפתחה ההכרה התת-מודעת אצל העולם הנוצרי בכך שיש לעם ישראל מה להעניק לו. הצורך לתרגם את ההרגשה במיתוס נבע כתוצאה משפלות מדינית של ישראל בעת הופעת הנצרות. כעת, כששבנו לחוסננו הלאומי, אנו יכולים להציע לעולם הנוצרי לראות כתובת אל האלוהות באומה הישראלית העשויה להוות ברכה דתית ומדינית עבור האנושות כולה.
לכן, לגישתו, בביקור צריך להסביר לאפיפיור מה הוא מייצג עבורנו, ולהציע את הקמת המרכז הרוחני של האנושות דווקא בירושלים - במקום שבו היינו בוחנים מחדש את חייהם הרוחניים של אומות העולם.
תליון ספר-תורה לרב הראשי
צילום: הרב שלמה עמארגורם ברבנות הראשית לישראל הביע הסתייגות מהפומבי שניתן להחלטת ועדה מטעם מועצת הרבנות הקוראת לממשלה להפסיק את המגעים עם הוותיקן בנושא העברת מקומות קדושים ואתרים שונים ברחבי הארץ לידי הכס הקדוש. בדיון שהתקיים בנושא הוחלט פה-אחד כי הדבר אסור על-פי ההלכה. חבר מועצת הרבנות, הרב שמואל אליהו, הגדיר בתום הישיבה את המחשבה לתת לוותיקן מקומות רגישים ומקודשים לעם ישראל כ"פשוט הזויה".
הרבנים הראשיים לישראל ייפגשו עם האפיפיור בביקורו בישראל. כאשר ביקרו בעבר הרבנים הראשיים לישראל בוותיקן, הורה הרב עובדיה יוסף לראשון לציון שלמה עמאר לענוד על צווארו שרשרת תליון בצורת ספר תורה. הוא הסביר כי זו תשובה לטומאה - תליון הצלב אותו עונד האפיפיור.
צילום: הרב אלישיב. מינימום כבוד [בוצ´צ´ו]
צילום: הרב עובדיה. שלא ייפגע [פלאש 90]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה