ארסן מסרטן הוכנס לעופות; משרד החקלאות שתק

מה שאוכלים בעלי החיים הנאכלים נכנס בסופו של דבר לגופנו ומשפיע על בריאותנו. דוח מבקר המדינה שבדק את המזון הניתן לפרות, לבני צאן, לדגים ולחזירים מצא כי תחום זה נופל בין הכסאות במרווח שבין משרד הבריאות למשרד החקלאות, וכל משרד מטיל את האחריות אל משנהו.

המספוא (מזון לבעלי חיים - גרעינים, תערובות, מוצרי לוואי מן הצומח, מוצרי לוואי מן החי, ויטמינים ותוספי מזון) הניתן לבעלי החיים חייב להיות בפיקוח כדי לשמור על בריאות הציבור.

מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת שבמשרד החקלאות אחראי לביצוע צו פיקוח בנושא משנת 1971. למרות מחלת הפרה המשוגעת (ספגת המוח בבקר - BSE), לא גובש חוק בנושא שמטרתו תהיה להגן על בריאות הצרכנים ולא לפקח על ערכם התזונתי של מוצרי המספוא. אף על-פי שהטיפול בנושא החל כבר בשנת 2002, חוק אין.

מרכזי מזון לבעלי חיים כלל אינם כלולים בצו הפיקוח. בשל היעדר פיקוח עליהם לא נבדקת בתחמיצים [ירק שעבר שימור בדרך של החמצה. מנת המזון של פרות חולבות מכילה בדרך כלל תחמיצים] ובבלילים [מנת מזון שמכילה את כל המרכיבים שבעל החיים זקוק להם. כל המרכיבים במנת המזון מעורבבים ומוגשים יחדיו] נוכחות של מזיקים כמו מיקוטוקסינים [רעלני פטריות], מתכות, חומרי הדברה ועוד. למצב הקיים בו חקיקת החוק מתעכבת עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות בעלי חיים, וכפועל יוצא מכך גם על בריאות האדם הצורך מזון מן החי.

מזון רפואי לבעלי חיים הוא מספוא המכיל תכשיר וטרינרי. בעוד שבארה"ב ייצור המזון הרפואי מוסדר בחקיקה, ובאירופה בתקנות, בארץ אין תקנות המסדירות את פעילותם של מכוני התערובת ומרכזי המזון המכינים גם מזון רפואי. לכאורה, הגדרת המונח "סמי מרפא" חלה גם על מזון רפואי לבעלי חיים, אך מכיוון שלפי פקודת הרוקחים סמכויות הפיקוח על המזון הרפואי נתונות בידי משרד הבריאות, בפועל, משרד הבריאות אינו מפקח על הכנת מזון רפואי במכוני תערובת. גם משרד החקלאות אינו מפקח על הכנת מזון המוגדר "רפואי", וזאת אף על-פי שמדובר במספוא.

בשלוש הוועדות המייעצות הפועלות ליד מנהל השירותים להגנת הצומח חברים נציגי כל מיני אגפים במשרד החקלאות ושני נציגים של שני מכוני תערובת גדולים. אף שלשימוש בתוספי מזון במספוא יכולה להיות השפעה על בריאות הציבור, אין ייצוג בוועדות אלה לנציגים של משרד הבריאות, של המשרד להגנת הסביבה ושל ארגון צרכנים כלשהו.

רשימת תוספי המזון שמקבלים בעלי חיים אינה מתפרסמת לציבור. עקב כך הציבור אינו יכול לדעת אלו תכשירים מורשים לשימוש ולאלו מטרות.

כך קורה שמגדלי העופות השתמשו בתכשירים שמכילים חומר רעיל בשם זרניך (המוכר בשם "ארסן"). תכשירים אלה מעלים את ניצולת המזון בעופות בשיעור של 3%-5%. חשיפה במינון נמוך למשך זמן עלולה לגרום לאדם הצורך חומר זה לחלות בסרטן. מלבד הנזק הבריאותי שעלול להיגרם לאדם, הארסן עלול גם ליצור נזק סביבתי גדול. מנהל השירותים להגנת הצומח התיר בסוף שנת 2003 את השימוש בתכשיר רוקסרזון המכיל ארסן. משנודע הדבר למשרד החקלאות, באוקטובר 2006, הוא לא פעל לבטל מיד את ההיתר שניתן. המשרד העדיף את עמדת החקלאים, ששיקולים כלכליים היו לנגד עיניהם, ולא שקל את הנזק הסביבתי ואת טובת הציבור. רק באוקטובר 2007 - שנה לאחר שנודע לו דבר קיומו של הצו - אסר מנהל השירותים להגנת הצומח את השימוש בתכשירים המכילים ארסן.

ניפוק תכשירים אנטיביוטיים כזרזי גדילה אינו דורש מרשם רופא, והם מוספים לתערובות ללא פיקוח וכדרך קבע. משרד הבריאות רואה בזרזי גדילה אלה תרופות לכל דבר, ועל כן, לדעתו, קודם כל צריך לרשום אותם כתרופות לפי פקודת הרוקחים. השירותים להגנת הצומח רשמו את החומרים האנטיביוטיים כזרזי גדילה בלי שדרשו שיירשמו כתרופות.

מבקר המדינה קורא למשרד החקלאות להעדיף את טובת הציבור ולא רק את טובת החקלאי. כמו-כן הוא קובע כי על שני המשרדים - החקלאות והבריאות - להיוועד יחד ללא דיחוי ולמצוא פתרון מוסכם לפיקוח על מזון לבעלי חיים ולהסדיר גם את חלוקת הסמכויות בין שניהם.