גרעונות הבנק לחקלאות הסבו נזק למדינה

עיכובים, סחבת והתנהלות מרושלת הותירו את הליקויים בהתנהלות בנק החקלאות, שהוא חברה ממשלתית, על כנם. כך עולה (יום ד', 6.5.09) מדוח מבקר המדינה. בנק החקלאות נסגר ללקוחות חדשים לפני 16 שנים אך הוצאותיו עדיין נאמדות במיליוני שקלים בשנה.

בשנים 2007 ו-2008 עשה משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת מעקב אחר הפעולות שנקטו הרשות, אגף החשב הכללי, משרד החקלאות, בנק החקלאות ובנק ישראל לתיקון הליקויים שפורטו בדוח הקודם וליישום המלצותיו.

בביקורת קודמת של משרד מבקר המדינה, שבוצעה בבנק ואשר ממצאיה פורסמו במאי 2005, הועלה כי בשל משברים פיננסיים וכלכליים שפקדו את המגזר החקלאי, הורע בתחילת שנות ה-90 מצבו הפיננסי של הבנק, ומאז עיקר פעילותו היא הסדרה וגבייה של חובות העבר של המגזר החקלאי כלפיו, והוא אינו עוסק בפעילות בנקאית רגילה. עוד הועלה באותה הביקורת, כי נתוניו הכספיים של הבנק שליליים - ההון העצמי שלו שלילי, הפסדיו השנתיים גדלים, עלות גביית החובות גבוהה, אין ביכולתו להחזיר חובות שהוא חב לממשלה וחובות כלפיו נשחקים בשל קשיים בגבייתם.

בדוח הקודם נקבע, כי הנתונים בעניין מצבו הפיננסי הקשה של הבנק והצורך בנקיטת צעדים המתחייבים מכך היו ידועים במשך 14 שנה לפחות לרשות החברות הממשלתיות, לאגף החשב הכללי במשרד האוצר ולמשרד החקלאות ואף על-פי כן, הם לא קיבלו כל החלטה מחייבת בעניין הבנק.

בשנים 2007-2004, לאחר הביקורת הקודמת, הוכפלו הפסדי הבנק מפעולות רגילות מכ-102.6 מיליון ש"ח לכ-203.3 מיליון ש"ח. ההוצאות התפעוליות של הבנק באותן השנים היו כ-9.1 מיליון ש"ח לשנה בממוצע. בשנים אלה הפסיד הבנק כ-11.6 מיליון ש"ח בחודש בממוצע, ובשנת 2007 בלבד הוא הפסיד כ-17 מיליון ש"ח בחודש בממוצע. על-פי נתוני רשות החברות, הפסדי הבנק בשנים 2005 ו-2006 היו כ-21% וכ-12%, בהתאמה, מסך כל ההפסדים של החברות הממשלתיות העיקריות שדיווחו על הפסדים בשנים אלה.

תוכניות אושרו ולאחר זמן מה נזנחו

בעקבות הביקורת הקודמת חזרו הרשות ואגף החשב הכללי לעסוק בביצוע פעולות להפרטת הבנק. בסוף שנת 2004 התגלעו בין אגף החשב לרשות מחלוקות שונות אשר נסבו, בין היתר, על הסמכות והאחריות של כל אחד מהם לביצוע הפעולות להפרטת הבנק ועל זהות הגורם האחראי למהלך מטעם המדינה. בינואר 2005 נענה מנהל הרשות דאז, באופן חד-פעמי ולאור הנסיבות המיוחדות, לבקשת החשב דאז, שאגף החשב הכללי יוביל את הליך הפרטת הבנק, אף שעל-פי חוק החברות הממשלתיות, הפרטת חברות ממשלתיות היא בתחום סמכותה ואחריותה של הרשות.

הביקורת העלתה כי מהמועד שבו חידשו הרשות ואגף החשב הכללי את פעולותיהם להפרטת הבנק לאחר הביקורת הקודמת בספטמבר 2004, ועד המועד שבו גיבשו החלטה סופית בדבר הדרך המועדפת לכך במאי 2007, חלפו כשנתיים וחצי, ובמהלכן שונו ההחלטות בנושא כמה פעמים. אחת הדרכים כללה את הפרטתו של הבנק.

התמשכות הטיפול בנושא נבעה, בין היתר, מניהולו האיטי על-ידי החשב הכללי ומשינוי ההחלטות שקיבל הצוות בראשותו.

אגף החשב הכללי נתקל אף בקשיים בקבלת מסמכים מהבנק שנדרשו לצורך עבודת יועץ שעמו התקשר החשב כדי שיסייע לפעולותיו בעניין הפרטת הבנק. למרות זאת, לא פנה האגף לרשות באופן מיידי כדי שתשתמש בסמכויותיה על-פי חוק החברות הממשלתיות לשם קבלת המסמכים. הרשות עצמה, שידעה על הקשיים, לא הציעה לאגף להפעיל באופן מיידי את סמכויותיה. כתוצאה מכך חלק מהמסמכים שנדרשו לעבודת היועץ הועברו לו במלואם בעיכוב ניכר, והדבר גרם לעיכוב בהשלמת עבודתו.

המבקר קובע: הרשות לחברות ממשלתיות לא פעלה ע"פ אחריותה

מבקר המדינה קובע כי - מבלי להפחית מאחריותו של אגף החשב הכללי לממצאי הביקורת, כמוביל תהליך הפרטת הבנק - הסכמת רשות החברות כי אגף החשב יוביל את התהליך לא פטרה אותה מאחריותה הכוללת בעניין זה על-פי חוק החברות הממשלתיות.

"על הרשות הייתה מוטלת החובה לוודא, באופן שוטף, כי הפעולות בנושא מתבצעות כנדרש ולשביעות רצונה, ואם הדבר אינו כך, לבחון אם יש מקום ליטול בחזרה את סמכויות הובלת התהליך ולבצעו על-פי מדיניותה ובלוח הזמנים הדרוש לכך", נכתב בדוח המבקר.

המבקר מוסיף כי "מנגד, משנתקל אגף החשב הכללי בקשיים בעבודתו מול הרשות והבנק, דבר שהשפיע לטענתו על קידום תהליך הפרטת הבנק, היה גם עליו לבחון אם יש מקום להחזיר לרשות את סמכויות הובלת התהליך. העיכוב בהשלמת הטיפול בנושא הביא לכדי הפסד כספי ניכר לקופת המדינה".

לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות ועל אגף החשב הכללי לפעול לאלתר להשלמת כל הצעדים המתחייבים מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008 ולסיים בהקדם את פעולתו של הבנק. נוסף על כך, קובע המבקר, עליהם לבחון ביסודיות את הנסיבות שהביאו להתמשכות פעולותיהם ולאופן תפקודם בעניין סיום פעולתו של הבנק כדי להפיק, כל אחד בתחומו הוא, את הלקחים הדרושים ולמנוע את הישנות הדברים בעת הפרטתן או סיום פעילותן של חברות ממשלתיות אחרות.