"הגדלת תקציב המדען לא תציל את ההייטק"

"תמיכה בטכנולוגיה העילית אין משמעותה הגדלת תקציב המדען הראשי אלא הגדרה, תכנון וביצוע של מדיניות כוללת להייטק בישראל בעשור הקרוב". כך מנפצים החוקרים הישראלים, פרופ' תמיר אגמון וד"ר אבי מסיקה, מהמחלקה למימון בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, את המיתוס שנישא בפי ראשי ההייטק, שלפיו יש להגדיל את תקציב המדען הראשי או לתמוך בקרנות הון סיכון.

"מהניסיון של פינלנד או יוון, אנו יודעים כי תקציבים אינם חזות הכל וכי כסף אינו יכול לחפות על חוסר במדיניות לטווח ארוך, ביצוע וניהול מתאימים". כותבים השניים במחקר חדש שאותו הם צפויים לפרסם בכינוס שעורך היום בית הספר למינהל עסקים של המכללה למינהל בנושא "מדיניות ממשלתית לתעשיית הטכנולוגיה העילית - בצל המשבר ולאחריו". החוקרים טוענים שלהון סיכון הישראלי צפויה לתקופה קשה. השניים ניתחו את היקף ההשקעות שקרנות הון סיכון מבצעות, מספר העסקות, גודל עסקה ממוצע ועוד - ומצאו כי תעשיית ההון סיכון האמריקנית התאפיינה בעודף ביקוש מצד המשקיעים המוסדיים החל מ-92' (הבדיקה נגעה לשנים 2006-1980). אגמון ומסיקה מסיקים כי לתעשיית ההון סיכון האמריקנית יש עודף כספים להשקעה ביחס להזדמנויות השקעה טובות. זה יגרום לשחיקה בתשואות ההון סיכון בעשור הקרוב ולשחיקת האטרקטיביות בעיני משקיעים מוסדיים. הדבר יוביל לקיטון בהשקעות הון סיכון, כך שמגזר ההון סיכון בארה"ב ייקטן - בפעם הראשונה מאז 92'.

ירידת קרנן של השקעות הון סיכון בארה"ב תשפיע ישירות על הקרנות הישראליות ועל יכולתן לגייס כסף ממוסדיים בארה"ב ולפיכך תהיה לה השפעה ישירה על תעשיית ההון סיכון. לטענת החוקרים, הבצורת בהשקעות ההון סיכון נובעת מהביצועים הנמוכים של השקעות ההון סיכון בעשור האחרון. בנוסף, הסנטימנט השלילי בקרב המשקיעים המוסדיים וירידת ערך הנכסים שהם מנהלים, מכבידים עוד יותר על התחום.

החוקרים ניתחו ומצאו כי ממוצע זמן ההחזר של תעשיית ההון סיכון הוא כשלוש שנים מגיוס קרן לתחילת ההחזר למשקיעים. כך שגם בתסריט האופטימי ביותר שלפיו יבוצעו כיום השקעות מוצלחות שישפרו את ביצועי הקרנות, הרי שהדבר יבוא לידי ביטוי בעוד כשלוש שנים ויותר. כך שבטווח הבינוני של שלוש-חמש שנים תעשיות ההייטק - האמריקנית והישראלית - צפויות לחוות הידלדלות של מקורות המימון.

עדות תומכת לתחזית החוקרים מגיעה מחברת המחקר ONLINE-IVC שדיווחה כי במהלך הרבעון הראשון של 2009 גייסו 93 חברות הייטק ישראליות 265 מיליון דולר - ירידה של 57% בהשוואה לסכום שגויס ברבעון הראשון אשתקד וירידה של 33% לעומת הסכום שגויס ברבעון הרביעי של 2008.

הירידה בהיקף הגיוסים ניכרת גם בארה"ב. דוח של פירמת PwC ואיגוד קרנות ההון סיכון האמריקני הצביע על ירידה של 47% בהשקעות לעומת הרבעון הרביעי של 2008, ושל 61% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

לא לאבד את היתרון התחרותי

במחקר נוסף טוענים אגמון ומסיקה כי ישראל כבר יצרה את המרחב הדרוש לפעילות תעשיה טכנולוגיה עילית וכדי שלא לאבד את היתרון התחרותי, על המדינה לנהל מדיניות תמיכה פרואקטיבית לטווח ארוך. לטענתם, היתרון התחרותי של ישראל מתבטא ביחס מהנדסים גבוה (כ-135 מהנדסים ל-10,000 תושבים בהשוואה לכ-70 או 65 בארה"ב ויפאן בהתאמה); בריכוז גיאוגרפי בדומה לעמק הסיליקון; ובעלויות שכר נמוכות.

מדיניות פרואקטיבית צריכה לתמוך בתעשיה המקומית במקרים של כשל שוק, למשל קיטון בהשקעות בחברות חדשות. בנוסף, מציעים החוקרים לגבש מדיניות ארוכת טווח לגבי תת מגזרים טכנולוגיים שבהם יש לשמר, ליצור או להגדיל את היתרון התחרותי המקומי.

לדברי אגמון ומסיקה להקמתן של חברות חדשות יש חשיבות מרובה מבחינת המשך התזרים העתידי של יצירת מקומות עבודה, גידול הייצוא וגידול התל"ג לנפש.