מכירות בתי הקפה הסתכמו ב-1.9 מיליארד ש"ח

כ-23% מכלל משקי הבית בישראל (כ-50 אלף משקי בית) נמנו על צרכני בתי קפה בישראל בשנת 2008. נתון זה עולה (יום א', 3.5.09) מסקר שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

עוד עולה מהסקר כי בבתי הקפה בישראל עבדו בשנת 2008 כ-25 אלף עובדים המהווים כ-19% מכלל המועסקים בענף מסעדות ושירותי אוכל. השכר החודשי הממוצע של העובדים בבתי הקפה עמד על כ-3,232 שקלים בממוצע לחודש. שכר זה, שאותו ניתן לייחס, בעיקר, לאחוז הגבוה של המועסקים במשרות חלקיות בענף בכלל, ובבתי קפה בפרט, מהווה 40% מהשכר הממוצע במשק, שעמד על 8,060 שקלים בשנת 2008.

המכירות בענף כוללות מכירות למשקי בית פרטיים, לעסקים ולמוסדות. רוב המכירות בענף, כ-70% מהן, הן מכירות למשקי בית פרטיים. המכירות לעסקים מתבצעות הן בפגישות עסקיות ופגישות עבודה בבתי קפה, והן באמצעות חלוקת שוברים לעובדים לרכישת ארוחות ושתייה בבתי קפה.

מבחינת נתון הגודל כמשתקף בנתוני המכירות - שוק בתי הקפה בישראל מכר ב-2008 בהיקף של כ-1.9 מיליארד ש"ח. סך מכירות בתי הקפה למשקי בית פרטיים עמד על כ-1.3 מיליארד שקלים.

כ-1,300 בתי קפה פועלים בתחום, מרביתם - סניפים של בתי קפה של רשתות, שחלק ניכר מהם (כ-40%) מרוכזים בתל אביב.

קיימים פערים בולטים בין אוכלוסיות המבקרים בבתי קפה: 25.8% ממשקי הבית היהודים נוהגים לבקר בבתי קפה, לעומת 6.5% ממשקי הבית הערבים, ולעומת 13.9% ממשקי בית של עולים שהגיעו לארץ לאחר 1990. 41.5% ממשקי הבית הממוקמים בחמישון ההכנסות העליון מבקרים בבתי קפה לעומת 7.9% ממשקי הבית בחמישון ההכנסה הנמוך.

ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי בית בבתי קפה עמדה בשנת 2007 על 191.5 שקלים.

הצמיחה של בתי קפה - תוצאה של תמורות כלכליות ותרבותיות

ממצאי הסקירה מלמדים כי שוק בתי הקפה בישראל הוא שוק דינמי המתפתח במהירות בשנים האחרונות. התרחבות הפעילות בענף באה לביטוי בגידול המהיר שחל בצרכנות בתי הקפה בעשור האחרון: מאז 2000 ועד 2008 גדלה אוכלוסיית המבקרים בבתי קפה מכ-300 אלף משקי בית לכ-500 אלף, גידול של כ-67%, ואילו ההוצאה הכספית השנתית של כלל משקי הבית בבתי קפה גדלה בתקופה זו פי 3: מכ-430 מיליון שקלים לכ-1.3 מיליארד שקלים.

הגידול של 56.7% שחל בהוצאה החודשית הממוצעת של משק בית בבתי קפה, מסכום של 122.2 שקלים בממוצע לחודש ל-191.5 שקלים (ב-2007 לעומת 2000), היה מהיר וגבוה מעליית מדד מוצרי המזון (כולל פירות וירקות), בשנים אלו, שעלה ב-22.4% בלבד.

מספר גורמים תרמו להתפתחות המהירה של שוק בתי הקפה: העלייה ברמת החיים; גידול בשיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה והתפתחות תרבות פנאי; התפתחות תרבות עסקית-מערבית שבה עובדים, יוצרים ועורכים עסקות, בין היתר, גם בבתי קפה, האחראים לכ-30% מסך המכירות של בתי הקפה, לצד התפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום התקשורת, המאפשרות ניידות ועבודה מנקודות עבודה חדשות, בהן גם בתי הקפה.

סיבות נוספות להתרחבות הענף גלומות בכניסת בתי הקפה לפעילות בתחום המזון המהיר והפיכתם של בתי הקפה למעין נקודות מכירה כללית, הכוללת בעיקר קפה, אולם מציעה מגוון רחב של מוצרים מתחום המזון: עוגות ועוגיות, משקאות חריפים, ארוחות מגוונות ולעיתים אף מוצרים לשימוש ביתי. התפתחות זו עולה בקנה אחד עם המרת הרגלי האירוח הביתי לטובת בילוי בבתי קפה והשינוי הערכי שחל בנורמות החברתיות לגבי בילוי כזה.

על אף ההצלחה - מעטים שורדים

ענף בתי הקפה מאופיין בתנודתיות גבוהה ובריבוי פתיחות וסגירות של עסקים, שאותם ניתן לייחס לתחרות הגוברת בענף עצמו, הן בשל כניסת עסקים חדשים לשוק בתי הקפה, והן בשל התרחבות התחרות של בתי הקפה ברשתות המזון המהיר, כתוצאה מכניסת בתי הקפה לשיווק ארוחות קלות ומהירות לצד הקפה המסורתי.

רמת הסיכון בשוק בתי הקפה גבוהה בהשוואה לעסקים בענפים אחרים במשק: הסיכון הממוצע של ענף מסעדות ושירותי אוכל (הכולל את בתי הקפה) היה גבוה בכ-10% מהסיכון הממוצע של עסקים בכלל המשק (6.38 לעומת 5.8 בהתאמה, בסקלת דרוג של 10 רמות סיכון). על-פי בדיקות שערך משרד התמ"ת, מעל לשליש מהעסקים בענף (33.9%) דורגו ברמת סיכון גבוהה מאד (רמה 10-9), ועוד כרבע מהם (24.1%) דורגו ברמת סיכון שמעל לממוצע (רמה 8-7), בהשוואה ל-15.6% ו-16.8% מכלל העסקים במשק שדורגו ברמות אלו, בהתאמה. שרידות העסקים בענף נמצאה נמוכה במצב של מחזור עסקים חיובי, וכל שכן - במחזור עסקים שלילי, ועל כן הסיכון בענף אף גדל בשנה האחרונה.