אם שחינכה ב"שיטה קווקזית" נשלחה לכלא

אם מהמרכז שהורשעה בהתעללות בבנותיה נשלחה (יום א', 3.5.09) לשנתיים מאסר בפועל. בית המשפט דחה את טענותיה באמצעות בא-כוחה, עו"ד אנוואר זחאלקה, כי חינכה את בנותיה כפי שהיא חונכה בקווקז, חינוך נוקשה שכלל הפעלת כוח. השופט זכריה כספי כתב בהחלטה כי גם אם האם חונכה כך, היא כבר מספיק זמן בישראל כדי לדעת שכאן שיטה זו פסולה ו"אסורה בתכלית האיסור".

מהאישום עולה כי האם גרמה לבנותיה כוויות, היכתה אותן במטאטא וזרקה עליהן נעלי עקב. באחד האירועים סגרה האם את פיה ואפה של בתה, אז כבת 10, לאחר מכן היכתה אותה עם מטאטא וחדלה רק כשהוא נשבר. בתגובה למעשה קונדס של הילדות בבית הספר, השליכה האם אל בתה כיסא. לאחר מכן חיממה סכין על הגז והניחה על ידה ורגלה של הילדה. לילדה נגרמה כוויה. לטיפול דומה זכתה גם הבת השנייה.

על איחורי בנותיה לבית הספר הגיבה האם באמצעות מכות עם מקל. כמו-כן עיקמה את ידה של בתה וגרמה לה לשבר. הילדה נזקקה לגבס. באירוע אחר, כשבתה קילקלה מכשיר MP3, האם העירה את בתה בלילה, סתמה את פיה ואפה כדי שלא תצעק והדליקה גפרור בסמוך לה עד שזו חשה שהיא נשרפת ופצחה בבכי. בסיום התהליך "החינוכי" הוציאה האם את בתה מחוץ לבית למשך דקות ארוכות.

האם לא מפנימה את חומרת מעשיה

האם טענה כי מעשיה נבעו משום שכך חונכה בקווקז. היא טענה עוד כי "כבר קיבלה את עונשה", שכן היא שוהה כבר שנתיים במעצר בית. היא ביקשה לאפשר לה לחזור לחיק משפחתה וכי אם תעשה "משהו נוסף" לבנותיה - אפשר להכניסה לבית הסוהר.

השופט כספי פסק כי היא תרצה שנתיים מאסר בפועל. מדובר לדבריו במעשים חמורים וקשים שיש בהם "סממנים מובהקים של התאכזרות". הוא דחה את טענת האם כי פעלה כפי שהיא חונכה "גם אם יש ממש בדברים אלה אסור בשום פנים לקבלם... היא שהתה די זמן והותר בישראל כדי ללמוד ולדעת כי כאן שיטה זו פסולה והתנהגות מעין זו אסורה בתכלית האיסור", כתב השופט. הוא הוסיף כי "קשה להבין כיצד הכאה באמצעות מקל של מטאטא עד שבירתו על גופה של ילדה כבת 10 רק משום שהתנהגה בצורה שלא נשאה חן בעיני אמה יכולה להיקרא שיטת חינוך. לא כל שכן שימוש חוזר ונשנה באש, אם באמצעות סכין שחוממה באש, בגפרור ואם באש עצמה שבכירת הגז כדי לטבוע טביעה של סימן, כוויה או צריבה. נראה לי כי גם בשיטת החינוך הנוקשה ביותר, מעשים אכזריים כאלה אינם יכולים לתפוס מקום בגדר החינוך הזה".

השופט כתב עוד, כי למעשה, האם "נתנה דרור בהתנהגות המזעזעת והאכזרית שלה... גם ליצרים אלימים שבה. הנמקת העניין בהעתקת דפוסי התנהגות וחינוך מילדותה שלה, אין בה כדי להסביר את האכזריות הממשית שבהתנהגותה המתעללת של האם כלפי בנותיה הקטנות". הוא ציין כי מעוררת דאגה העובדה כי גם לאחר כשנתיים האם אומנם מביעה חרטה וצער אך אינה חשה אמפתיה וחמלה כלפי בנותיה ואין בה "הפנמה של חומרת המעשים".

נדרשת לדבריו ענישה מרתיעה בגין עבירות של אלימות כלפי קטינים וחסרי ישע כדי לשרש את המעשים הללו ו"השגת מטרה זו כרוכה בהטלת עונשים מרתיעים על העבריינים אפילו הם אינם נוהגים באורח חיים עברייני". עם זאת, בשל הריונה של האם, הוטל עליה עונש קל יותר של שנתיים מאסר בפועל.