בעלי דירות וקוטג'ים היושבים על מגרש של עד 250 מ"ר יקבלו בחינם את הבעלות המלאה על הקרקע והדירות. כך קובעת הצעת חוק, שהוכנה במינהל מקרקעי ישראל ובמשרד ראש הממשלה. בעלי קוטג'ים ווילות היושבים על מגרשים גדולים יותר, יוכלו לרכוש את הקרקע מהמינהל תמורת תשלום קטן. כיום, כל הבעלים של דירות אלו יושבים במעמד של חוכרים בלבד.
ראש הממשלה מבקש להכניס את הרפורמה כחלק מחוק ההסדרים, שיוגש בקרוב לכנסת. היועץ המשפטי לממשלה מתנגד.
המצב החוקי היום הוא, שכל המתגוררים בדירות, בקוטג'ים ובווילות שנבנו בישראל על קרקע של המינהל, הם חוכרים בלבד, ולא בעלים מלאים. הבעלות על הקרקע נשארת של המינהל (או של רשות הפיתוח וקק"ל, המיוצגות בעניין זה על-ידי המינהל). ראש הממשלה בנימין נתניהו דורש זה שנים רבות לשנות מצב זה. עתה, כשהשלטון בידו, הוא מבקש לקדם רפורמה גדולה, על-פי הקווים הבאים:
* המתגוררים בדירות על קרקע מינהל, יקבלו את הבעלות המלאה עליהן ללא תשלום.
* בעלי קוטג'ים, היושבים על מגרשים ששטחם עד 250 מ"ר, יקבלו אף הם את הבעלות המלאה בחינם.
* בעלי קוטג'ים ווילות, היושבים על מגרשים ששטחם בין 250 ל-1,000 מ"ר, יוכלו לרכוש את הבעלות המלאה תמורת תשלום קטן, 3% מערך הקרקע על-פי הערכת שמאי ממשלתי. הרכישה היא רשות ולא חובה, ומי שלא ירצה, לא יקנה את הבעלות ולא ישלם דבר.
* בעלי וילות היושבות על מגרשים ששטחם יותר מדונם, שירצו לקנות את הבעלות - רשות ולא חובה - ישלמו למינהל 31% משוויה הריאלי של הקרקע.
ההליך דורש חקיקה - מזוז מתנגד
צילום: מתנגד. מזוז [צילום: AP]רפורמה זו, אם תצא לפועל, תעלה במידה ניכרת את שוויין של מאות אלפי דירות וקוטג'ים, הנמצאים כיום פורמלית בבעלות המינהל. כיום, מי שקונה דירה כזו, מקבל חזקה וזכות חכירה, אך לא בעלות מלאה הרשומה בטאבו. בעלות מלאה תשווה את מעמדן המשפטי והעסקי של דירות אלו לדירות הבנויות על קרקע פרטית, שבהן יש כיום לדיירים בעלות מלאה. יש להניח, שגם בעלי וילות של עד דונם ירצו לממש את אופציות הרכישה. בשוק הנדל"ן מקובל להניח, שנכס בבעלות מלאה שווה יותר מנכס במצב חכירה וחזקה.
הרפורמה חייבת לעבור הליכי חקיקה בכנסת, משום שחוק מקרקעי ישראל קובע שורה מצומצמת של מקרים, שבהם מותר למכור את קרקע המדינה - והרפורמה אינה אחד המקרים הללו. הרפורמה המוצעת גם מנוגדת לרוח החוק ולרוח חוק יסוד: מקרקעי ישראל, הקובע כי אין להעביר את הבעלות על קרקע המדינה לידיים פרטיות.
זוהי ככל הנראה הסיבה לכך, שהיועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מנחם (מני) מזוז, מתנגד להצעה לכלול את הרפורמה כחלק מחוק ההסדרים הנוכחי. היועץ סבור, שאין "להשחיל" רפורמה כה יסודית באמצעות חוק ההסדרים, שמטרתו היא הסדרים בעניין הכנסות והוצאות בתקציב המדינה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה