2:3 דרמטי לבוסטון מול שיקגו, הספרס בחוץ

הסדרה בין בוסטון לשיקגו מתעלה על עצמה. לפני שהכל החל האמנו שהסלטיקס יעברו בקלות, אחר כך הבנו ששיקגו יכולה לנצח יותר ממשחק אחד. אבל איש לא ציפה שהדייט הזה ייכנס לספרי ההסטוריה כסדרה הראשונה בה 3 מהמשחקים הסתיימו אחרי 3 הארכות. והיד עוד נטויה.

בוסטון-שיקגו 104:106 לאחר הארכה (2:3 לסלטיקס)

"כל האמת, רק האמת ושום דבר פרט לאמת". בית המשפט על פי פול פירס עזר לבוסטון לצאת מבור עמוק של 11 נק' ולנצח את השוורים העיקשים בהארכה. ולא סתם: ההתעלות של פירס ברגעי השיא במשחק, כשהירוקים חסרים גם את ריי אלן, הייתה פשוט פנטסטית. בדיוק כמו ההופעות שהיקנו לו את תואר השחקן המצטיין בסדרת הגמר אשתקד.

"כשריי יצא בשש עבירות הבנתי שזה הזמן עבורי להתעלות", אמר פירס, שקלע 26 נק', 12 מהן אחרי יציאת הגארד. זה התחיל עם 4 הנק' האחרונות של המארחים בתום 48 הדקות, כולל סל דרמטי שכפה הארכה 10 שניות לסיום, ונגמר ב-6 הנק' האחרונות בהארכה שהכריעו את הבולס.

ולא רק הם. בהתקפה האחרונה במשחק ניסתה שיקגו להשוות אבל ראז'ון רונדו, ששוב היה בשיאו, ביצע מהלך מנצח שהוכיח כי הוא ירוק אמיתי: ברד מילר לקח את הכדור לסל וחטף בומבה בפרצוף דווקא מהרכז. הסנטר הוותיק, עם כל הנסיון שצבר בקריירה, החטיא כרוקי את שתי הזריקות והשאיר לפירס וחבריו טעם מתוק בפה ממותחן אדיר נוסף.

"זה היה מהלך אדיר של רונדו. כשאתה מדבר תמיד על פלייאוף אתה מדגיש לא לאפשר ליי אפ ליריב. הוא עשה את זה במהלך האחרון במשחק וזה הביא את הנצחון", אמר דוק ריברס, "ניסיתי ללכת על הכדור", אמר הרכז הזריז, "אבל מילר הוא בחור גדול, אני בחור קטן ויצא שהייתי חייב לעשות עבירה קשה. לא ניסיתי לפגוע בפניו אלא רק לגרום לו ללכת לקו העונשין".

"מוטב מאוחר מאשר אף פעם", סיכם פירס את ההופעה שלו, בעוד שביג בייבי אמר על כוכב הערב: "הוא עשה את מה שהוא היה צריך לעשות. הוא הקפטן, הוא פול פירס, הוא האמת. ראינו את זה עשרות פעמים. אני חושב שמאז שאני בבוסטון ראיתי אותו עושה את זה מיליון פעמים אז שום דבר כבר לא מפתיע אותי".

בוסטון נלחמת. ומנצחת. בשיניים. מלבד פירס שוב הציג רונדו כדורסל פנומנלי עם רגל אחת כשקלע 28 נק' עם 11 אס' ו-8 ריב', קנדריק פרקינס היה במיטבו עם 16 נק' ושיאי קריירה של 19 ריב' ו-7 חסימות. דייויס הוסיף 21. "אני גאה בשחקנים כי כל מי שעלה לשחק הקריב את עצמו עבור המטרה שהושגה בסוף", פיאר ריברס.

"זה הפסד כואב", אמר בצד השני טיירוס תומאס, והוא יודע מדוע. יואקים נואה מצידו היה פרוע יותר כשאמר כי "אני מרגיש שאנחנו יכולים לנצח את הסדרה". הבולס יצטרכו לנצח בבית במשחק 6 ולעשות את הבלתי יאומן בבוסטון במשחק 7 כדי להגשים את חזונו של הסנטר. ואם זה יקרה, זה כבר לא ממש יפתיע אך עדיין ייחשב לסנסציה.

בן גורדון, שעלה לשחק פצוע, קלע 26 נק' לשוורים וגם מסר 6 אס', קירק היינריך 19, ג'ון סלמונס הוסיף 17, דריק רוז 14 שקטות ונואה 11 ו-17 ריב'. תומאס סיפק 12 ו-8 קטיפות.

סן אנטוניו-דאלאס 106:93 (1:4 למאבריקס שעלו לשלב הבא)

"אין פתרון קסם" חזה טים דאנקן את העתיד 24 שעות לפני שהספרס הודחו. כמה שהוא צדק. לראשונה מאז 2000 ובפעם השניה מאז הגעת הביג פונדמנטל הודחו הספרס בביתם, הושפלו ועפו מהפלייאוף כבר בסיבוב הראשון. כמו דטרויט, עוד קבוצה שזכתה באליפות בעשור הנוכחי, גם הטקסנים הולכים לאוברול רציני בפגרה.

לפני פתיחת הפלייאוף, אפילו בדאלאס לא היו רבים שהאמינו שהמאבריקס, הלוזרים הנצחיים, יגיעו כמדורגים 6 ויהפכו את היוצרות מול הקבוצה שמאז 2001 זכתה באליפות בכל שנה אי זוגית. אבל הספרס העונה הפכו לקבוצה לא מאוזנת. ללא מאנו ג'ינובילי, עם ברוס בואן שדיבר כבר הבוקר בקול רם על פרישה, עם מאט בונר החביב ולא יותר בעמדת הסנטר. ובעיקר, עם גרג פופוביץ' שנראה עייף מדי והגיב לאט מדי למהלכים של ריק קרלילל.

"זו הייתה סדרה קשה אבל ניצחנו בה את היריב המר שלנו", אמר ג'ייסון טרי. ודאלאס אכן ראויה לנצחון הזה. הקיובנים קיבלו ערב גדול של 31 נק' ו-9 ריב' מדירק נוביצקי, לא פיגרו אפילו פעם אחת, ובכל פעם שחוו נסיון לקאמבק של המארחים מצאו פתרון לעצירתו. וגם מזל היה שם: כמו השלשה המטורפת של ג'ייסון קיד בסיום הרבע השלישי שהגדילה את היתרון ל-15.

"המאבס נצחו את הספרס כי הם הקבוצה הטובה יותר", הודה פופוביץ' בסיום, "עשינו עבודה טובה על נוביצקי וטרי אבל שחקני המשנה שלהם התעלו". הפעם החליט המאמן לנסות ולהציב את בואן, הסטופר בן ה-38, על ג'וש האוורד. הפורוורד קלע אמנם 17 ביום הולדתו ה-29, אולם נוביצקי חגג ונהנה מההפקר. כשהשמירה שונתה זה היה מאוחר מדי.

טרי, השחקן השישי של העונה, עלה מהספסל ל-19 נק', ג'ייסון קיד קלע 12 עם 5 חלוקות, אריק דמפיר סיים עם 11 ו-12 ריב' וחואן חוסה באראה תרם 10 לאורחים. אצל הספרס טים דאנקן היה נפלא עם 30 ו-8 ריב' וטוני פארקר עשה את שלו עם 26 ו-12 אס'. כל היתר? נאדה. ועכשיו גם הפופ יודע: בעונה הבאה חיזוק של רוג'ר מייסון בלבד כבר לא יספיק.

אורלנדו-פילדלפיה 78:91 (2:3 למג'יק)

הפלורידנים הבינו סוף סוף היכן הם נמצאים. הם התעוררו. ביום בו דווייט האוורד מפסיק להיות הילד הטוב וממרפק כל מי שסביבו, דבר שהעלה את חמתו של טוני דילאו מפילי שדרש מהליגה לבדוק את עצמה את חוסר היחס של השופטים להתנהלותו של הסנטר בצבע – ניתן לומר בוודאות: אורלנדו הגיעה לסדרה.

אחרי 4 משחקים צמודים ניצחה אחת הקבוצות לראשונה בהפרש דו ספרתי. האגרסיביות של המג'יק, הדומיננטיות של סופרמן מתחת לסלים וההתעוררות של רשארד לואיס שיצא מתרדמת ארוכה, הובילו לנצחון הכל כך חשוב. במשחק 6 בפילי יכולים חניכיו של סטן ואן גנדי לסיים את העבודה, תסריט שאם יתממש יהיה מבחינת הסיקסרס שחזור של הסדרה מול דטרויט אשתקד.

ריצת 5:12 ברבע השלישי העניקה למג'יק יתרון דו ספרתי אותו לא שמטו. להווארד היה זה משחק רביעי בקריירה בפלייאוף עם למעלה מ-20 בנק' וריב', 24 בכל אחד מהתחומים. לואיס הוסיף 3 שלשות ו-24 נק' משלו, ראפר אלסטון 14 והידו טורקוגלו, האיש והנס, רק 9.

ההתקפה המאוזנת של פילדלפיה לא הייתה שם הפעם, כשאנדרה איגודלה (26 נק'), אנדרה מילר (17) ו-ווילי גרין (14) היו היחידים במספרים כפולים. הספסל של דילאו סיפק רק 6 נק', 4 של תיאו ראטליף שגילו קרוב לזה של מדינת ישראל. וכך לא מנצחים משחק פלייאוף בחוץ.

פורטלנד-יוסטון 77:88 (2:3 ליוסטון)

אנחת רווחה ענקית נשמעה ברחבי אורגון. לא רק כי לראשונה בפלייאוף הציגו ברנדון רוי ולמרכוס אלדרידג' משחק נפלא באותו ערב, אלא כי הפסד היה שולח את המקמילנים הביתה.

לפני המשחק חששו בפורטלנד ובצדק. הרוקטס נראו חזקים יותר ומוכנים יותר למעבר לחצי הגמר האיזורי, ורוי ואלדרידג' לא התאמנו, הראשון בגלל מחלה והשני בגלל פציעה. אבל עם הג'אמפ-בול הראשון הלך הרוח היה ברור.

הבלייזרס הובילו מהפתיחה, הרבה בזכות ריצת 4:17 ברבע הראשון. יתרון המארחים הספיק עד הרבע הרביעי בלבד, אך כשאיבדו אותו הציל רוי את המולדת עם 2 שלשות מתוזמנות היטב.

צמד כוכבי הבלייזרס קלע 25 נק' כ"א, כשהפורוורד קלט גם 7 ריב'. סטיבי בלייק תרם 15 ו-7 ריב', טראביס אאוטלו 10. אצל יוסטון  הוביל לואיס סקולה עם 21 נק', יאו מינג ניפק 15 ו-12 ריב', ארון ברוקס 13 ב-6 מ-20 מהשדה ורון ארטסט 10.