יש בישראל רוח תבוסתנות ולכן אני נשאר כאן

פרופ' אשל בן יעקב ברסלב לא מסתגר במגדל השן של האקדמיה. במשך השבוע הוא מכתת את רגליו בין בתי ספר תיכוניים בישראל, מרצה בנושאי פיסיקה ומנסה לקדם את החינוך למדע בישראל. בין לבין הוא יושב בוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות ושם מנסה למצוא פתרון לבעיה הכואבת של האקדמיה הישראלית: בריחת המוחות.

לבן יעקב ברסלב עצמו יש אינספור הצעות לעבור לעבוד בחו"ל, ולהרוויח בהתאם - אם רק ירצה. לפני כשנה וחצי נבחרה עבודת המחקר שלו (עם שני חוקרים ישראלים נוספים) בתחום חקר המוח לאחד מ-50 ההישגים המדעיים החשובים בעולם, על-ידי מגזין "סיינטיפיק אמריקן". אבל בן יעקב לא רואה את החיים בחו"ל כאופציה בכלל, אלא מגדיר את עצמו כפטריוט ישראלי. הסבים והסבתות שלו עלו לישראל כחלוצים וסללו כאן כבישים בשנות ה-20 של המאה הקודמת. סבו מצד אמו, שחוגג 101 בימים אלה, היה ממקימי אבן יהודה. סבו מצד אביו, מצאצאי רבי נחמן מברסלב, ייסד את כפר חסידים. הוריו של בן יעקב ברסלב היו חברי הפלמ"ח. אביו עסק במסחר, אמו בחקלאות, והם לא הצליחו לממש את שאיפתם להשכלה גבוהה. בן יעקב ברסלב ידע כבר בתור ילד כי יילך לאקדמיה.

לטענתו, המשכנתא והמסים הם לא הבעיה של אזרחי ישראל. "הבעיה היא שאיבדנו את התקווה, את הביטחון העצמי ואת האמון בממסד", הוא אומר. "נהפכנו למדינה נהנתית שסוגדת להון, לשפים ולמסעדות. זה לא רע, אבל זה בא על חשבון ערכים".

לדבריו, "החברים שלי מהשמאל חושבים שאם הצבת דגל ישראל על האוטו ביום העצמאות - זה כמעט כמו לומר שאתה מרביץ לפלשתינים. יש בישראל רוח תבוסתנות וחוסר יצירתיות, בזמן שיש לנו אנשים צעירים ונהדרים, אבל לא משקיעים בהם. להפך, מתעללים בהם. הם העתיד שלנו ואנחנו עושים הכל כדי לדכא אותם".

מהסיבה הזו בדיוק הוא לא הולך לשום מקום אחר. החותם שהוא יכול להשאיר על הצעירים בישראל בוער בעצמותיו. "כשסטודנטים שאני פוגש אחרי 20 שנה מספרים לי איך השפעתי להם על החיים - זה חשוב לי. אנחנו יכולים לא רק לשרוד במדינה, אלא גם לחיות הרבה יותר טוב".

שם: פרופ' אשל בן יעקב ברסלב; גיל: 57; מגורים: תל אביב; מצב משפחתי: נשוי + 1; עיסוק: פרופ' לפיסיקה באוניברסיטת תל אביב; להוריד את הכובע: עבודת המחקר שלו בתחום חקר המוח נבחרה לאחד מ-50 ההישגים החשובים בעולם המדע. הוא בוחר להישאר בישראל ולעודד צעירים להתקדם כאן בתחום המדע, ולא להיענות להצעות מחו"ל.