היועץ רובינשטיין: ההחלטה הבלגית היא 'משפח' ולא משפט

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מתח ביקורת (יום ה', 13.2.03) על החלטת בית המשפט הבלגי, שקבע כי ניתן להעמיד לדין בבלגיה את רפאל איתן, אמיר דרורי ועמוס ירון בהאשמה שביצעו לכאורה פשעי מלחמה; ואת אריאל שרון - עם סיום כהונתו כראש ממשלה.

רובינשטיין אמר, כי "האישום הפלילי בו מדובר בבלגיה בנושא סברה ושתילה נגד שרון, איתן, דרורי וירון, הוא משפח ולא משפט. כל הבוחן את התיק יודע שהוגש מטעמים פוליטיים בלבד... היה ברור ליוזמי המשפט, כי הוא יהפוך לאירוע תקשורתי".

מערכת שיפוט במדינה הגונה אינה יכולה להתנהג כעב"מ או כבת יענה, אמר היועץ. היא לא יכולה להתעלם מעובדות פשוטות אלה, ו"לתת יד, למרבה הצער - להליכים משפטיים הזויים". רובנשטיין הוסיף, כי מדובר באישום פוליטי גרידא נגד אנשים ממדינה דמוקרטית, ישראל, בעלת שלטון חוק שאינו נופל במאומה מזה של בלגיה, "מדינה שחקרה ובדקה את נושא סברה ושתילה על-ידי ועדה ממלכתית בדרך השיפוטי הבכיר ביותר - בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, יצחק כהן, ובהשתתפות הנשיא דהיום, אהרן ברק - במשך חודשים ארוכים".

לדבריו, בעוד שקבעה הוועדה צעדים מנהליים מסויימים בעקבות מסקנותיה, לא הפנתה לכל צעדים פליליים שהם.

בלגיה נטלה לעצמה במקרה זה את איצטלת הצדק במסגרת מגמות שמצביע עליהן היועץ המשפטי לממשלה מזה שנים. קרי, האכיפה הבינלאומית על שני מסלוליה: מחד גיסא, בית הדין הפלילי בהאג, שישראל הודיעה, כי לא תצטרף אליו מתוך סימני שאלה כבדים באשר לפוטנציאל לפוליטיזציה הגלום בחוקת בית הדין, ובאורח שבו נבחרו שופטיו. ומאידך גיסא, ניסיונות של מדינות ל-'אכיפה אוניברסלית', קרי, לנהל תיקים מסוג הנעשה בבלגיה ולשפוט בהם. ואולם, מה שכוון משפטית בחוקי מדינות שונות כלפי עבריינים ממדינות שאינן אוכפות את החוק נגד פושעי מלחמה, הופך לנשק זמין לניהול מאבקים פוליטיים, ובסופו של יום הסיכון שבכך הוא לאנשים מכל מדינה דמוקרטית הנאבקת על הגנתה, יהא שמה אשר יהא.

אכן, אומר היועץ, מדינת ישראל היא מדינת חוק, ומי שעובר בה עבירות מובא לדין פלילי, ואין צורך ב-'השלמות בינלאומית' על-ידי מדינות זרות ובתי משפט זרים ובינלאומיים לעניין זה.

רובינשטיין אמר, כי מדינת ישראל תיתן הגנתה לכל אנשיה, אנשי מערכת הביטחון או אחרים, שינסו להתאנות להם על לא עוול בבתי משפט זרים. "מחויבות זו לעמוד לימין אנשינו מומשה בעבר במקרים שונים, ותמומש גם בעתיד. חבל רק על משאבי אנוש וכספים רבים שיש צורך להוציא על הליכי סרק, שהכל יודעים שזה טיבם. זאת יודעת גם בלגיה, זאת יודעת מערכת המשפט שלה", אמר. נוסיף, כי צוות מפרקליטות המדינה, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה, מלווה את המשפט בבלגיה.

לפי הנחיה מקצועית של היועץ המשפטי לממשלה, מקיים משרד המשפטים מעקב מתמיד אחר נושא האכיפה הבינלאומית, על-ידי גורמים שונים בתוכו, ובשיתוף פעולה עם כל משרדי הממשלה הרלוונטים והמועצה לביטחון לאומי והעומד בראשה. דבר זה יימשך לדבריו גם בעתיד, וכמובן הנחיות מתאימות ניתנו ויינתנו לפי הצורך.

רובינשטיין אמר עוד: "באשר לבלגיה, אף התביעה הכללית בה סברה אחרת ממה שהכריע בית המשפט, והדבר אומר דרשני. ישראל תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות שם, הכוללות הצעת חקיקה לסמכות 'אוניברסלית' נגד אנשים המצויים מחוץ לבלגיה ולא עברו כל עבירה בתחומה, ברוח מה שהחליט בית המשפט הבלגי אתמול. דאגתנו באשר לחקיקה זו הובעה בערוצים שונים, לרבות שיחה זה לא כבר שלי עם התובע הכללי של ארה"ב ג'ון אשקרופט".

לישראל אין סיבה מהותית לדאגה מהליכים משפטיים בינלאומים כלשהם. יש לה סיבות לדאגה מצעדים פוליטיים באיצטלה משפטית, שדבר אין להם עם משפט, אלא מהוים כלי לניהול מאבקים פוליטיים. המשפט המתנהל בבלגיה הוא כזה.

נשקול את צעדינו בהמשך ככל הנחוץ, לאחר לימוד מעמיק של המצב המשפטי שנוצר בעקבות פסק הדין".

נשיא הוועדה המשפטית של הסנאט הבלגי: נדון גם בנושא ערפאת

נשיא הוועדה המשפטית של הסנאט הבלגי, ג'וזי דוביה, אמר בתגובה להחלטה: "אנחנו גאים מאוד בעצמאותנו. אני לא מבין למה ישראל כועסת. חשבתי שהם יודעים שיש לנו מערכת משפט חוקתית עם הפרדת רשויות ואחריות. נדון גם בתביעה בעניין ערפאת".