צילומיה של קרוליין פרייור - קונטרסט בין עבר להווה
צילומיה של פרייור, הכוללים בתי קברות עזובים ובתי כנסת רעועים, מהווים קונטרסט חד לצילומיו של הארוס. רק קברותיהם של מנהיגים יהודיים שקיבלו דרגה של "קדושה" מהווים עוד היום אתרי עלייה פופולריים עבור תיירים יהודיים ששורשיהם במרוקו. על-פי מזכירת המועצה המקומית באמשטרדם, מרבית הילדים ההולנדים ששורשיהם במרוקו, אינם מודעים להיסטוריה ההדדית של שני העמים, ואמרה כי היא מקווה שהם יגיעו לתערוכה כדי ללמוד על עברם.
המוזיאון ההיסטורי היהודי באמשטרדם מעלה בימים אלה תערוכה שנועדה להשוות בין חיי הקהילה היהודית בשנות החמשים ובין הקהילה הדועכת של היום. הצלם אליאס הארוס שחי בין 2008-1919 תיאר בצילומיו את החיים בדרום מרוקו בשנות החמשים, רגע לפני העלייה הגדולה לישראל. פולין פרייור, לעומת זאת, היא צלמת הולנדית שביקרה באותו אזור על-מנת לאמוד את מה שנותר מן המסורת.
בשנת הקמתה של מדינת ישראל חיו במרוקו 270,000 יהודים; רובם עלו לישראל והקהילה הקטנה שנותרה מתרכזת ברובה בערים הגדולות שבצפון המדינה. הארוס ביקר באזור בשלהי גל העלייה הראשון ותיעד את היחסים בין היהודים לבין הילידים של מרוקו - הברברים. צילומיו מעידים על יחסים הדדיים בין שתי האוכלוסיות. בצילומים נראים יהודים העוסקים במלאכות שונות; בין היתר סיפקו היהודים תכשיטי כסף לכלות ברבריות.
צילומים אחרים כוללים שווקים שהתקיימו בימי ראשון ובהם יהודים ומוסלמים עובדים זה לצד זה. "הברברים העניקו ליהודים חסות בגלל שהיוו פונקציה כלכלית מרכזית", אמרה מנהלת התערוכה סולימט כהן. לאחד הצילומים בתערוכה מצורפת לוחית ובה ציטוט מסוחר ברברי מאותה תקופה: "לפני בואם של הצרפתים תמיד נלחמנו זה בזה. אולם תמיד שמרנו על שני חוקים: לא סבלנו זנות בקרב נשותינו, ולא משנה מה עשינו זה לזה, מעולם לא נגענו בשערה אחת מראשו של יהודי".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה