מסמנים מוצרים ישראלים כדי שלא יימכרו

כיום חיים בנורבגיה כ-1,500 יהודים, בעיקר בבירה אוסלו. מאז שנות השבעים מתקיימת באוסלו פעילות יהודית קהילתית ענפה, ובין מוסדות הקהילה בית כנסת, מקווה טהרה, חנות לאספקת מזון כשר, גן ילדים, חדר לשעות אחרי הצהרים, בית ספר בימי ראשון, ובית אבות. בנוסף, פועלים באוסלו ארבעה ארגונים התורמים מחלקם לפעילות הקהילה ולשיפור הקשר שלה עם יהדות העולם ומדינת ישראל.

אנטישמיות חדשה. בנורבגיה הנהיגו במספר סופרמרקטים אמצעי זיהוי למוצרים ישראלים, על-מנת "להזהיר" קונים מקניית מוצרים בלתי-רצויים, וסירובם של איחודי עובדים לגעת בסחורה ישראלית המגיעה אליהם. כך מדווח (יום א', 26.4.09) כותב באתר חדשות מקליבלנד. בשנה שעברה, אמר, ארגון נורבגי בשם 'תנועת העבודה של הנוער' ערך מפגן נגד נציגים ישראלים שהשתתפו באירווזיון. קבוצה נורווגית נוספת - Boikott Israel I - המחרימה תפוזים מישראל מאז תחילת שנות התשעים, החליטה לאחרונה ללבות את היצרים וכעת היא מחרימה כל ייבוא מישראל. באתר הבית שלה, כך ציין, מכריזה הקבוצה כי אינה אנטישמית אלא מסורה למאבק בכיבוש הישראלי בשטחים.

נורבגיה, לדבריו, משמשת כוך ניאו-נאצי ואזור "חופשי" לאירופאיים אנטישמים. שורשי האנטישמיות, כך טוען, ניכרו כבר בשנות השלושים כאשר הוקמה בה ממשלת בובות תחת הכיבוש הנאצי. רבים התנגדו לנאצים, אבל רבים גם היו שותפים נאמנים של הנאצים, ביניהם 60,000 חברי האיחוד הלאומי - המפלגה השלטת.

המפלגה השנייה בגודלה בנורבגיה, על-פי מרכז סטיבן רוט לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב, היא מפלגה ימנית-קיצונית האוחזת ב-25 מתוך 160 המושבים בבית הנבחרים, ושבין היתר מתנגדת למילת בנים.

בהקשר של השואה, ציין הכותב, פחות משלושים איש נותרו בנורבגיה בתום מלחמת העולם השנייה לאחר שכל יהודי נורבגיה נשלחו לאושוויץ.