הוחמר עונשו של שוטר שתקף אזרחים

מפעיל האתר לזכויות השוטרים, משה מיקי הראל, שהורשע באלימות נגד אזרחים, ירצה מאסר בפועל. בית משפט מחוזי מרכז קיבל (יום ד', 22.4.09) את ערעור המדינה והחליט להחמיר בעונשו. חבירו, בני אלקריף, שהורשע אף הוא בתקיפה, ירצה גם הוא מאסר בפועל של שישה חודשים.

מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2002 במהלכו יצאו השוטר, הראל, ששימש אז כראש משמרת סיור בתחנת ראשון לציון, וחבירו אלקריף לסיור כשאליהם הצטרף מתנדב צחי רוגוטנר. בשעה 02:00 לערך עיכב הראל את ליאור גלמן וקובי לוי, שני המתלוננים, בטענה כי ביצעו עבירת תנועה. בין הראל לשניים התפתח עימות במהלכו נגע אחד המתלוננים קלות עם ידו בחזהו של אלקריף. בתגובה הוא "כופף את ליאור גלמן באופן שראשו כלפי מטה. במצב זה הכה אותו באגרוף בפניו, ובעט עם ברכו מספר פעמים בפניו. הראל הצטרף לאלקריף ובעט אף הוא במתלונן".

אלקריף איים: אעשה לך סימנים כחולים

כאשר קובי לוי פנה אל השניים, הראל ואלקריף, לחדול מהכאת חבירו, הכה אותו אלקריף באגרוף בפניו, הפילו לרצפה ותקף אותו ביחד עם הראל. אלקריף אף אמר למתלונן כי הוא "מהבילוש וכי שירת ביחידה המרכזית של המשטרה בתל אביב וכי הוא בא 'לעשות סדר' בראשון לציון. הוא אמר כי יעשה לאזרח המותקף סימנים כחולים בפנים כדי שהם וחבריהם לא ישתוללו בראשון לציון".

כתוצאה מהתקיפה נגרמו לשניים שברים בפנים ופציעות במקומות שונים בגוף. בעקבות תלונה שהגישו למחלקה לחקירות שוטרים, הוגש נגד הראל ואלקריף כתב אישום על תקיפה. באישום נטען בין היתר כי מלבד התקיפה, ביצע הראל גם עבירה של הדחה בחקירה לאחר שדרש מהמתנדב רוגוטנר שלא להזכיר את חברו אלקריף בטענה כי "פרטיו סודיים", ולהסתיר את נוכחותו באירוע. כשאותו מתנדב זומן לחקירה במח"ש דרש ממנו הראל "לדבוק בגרסה השקרית".

בסופו של דבר, השניים הורשעו ונגזרו עליהם שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. המדינה ערערה על קולת העונש וטענה כי יש להטיל עליהם עונש של מאסר "מאחורי סורֵג ובְריח", עונש "שיהיה בו כדי לשקף נכונה את חומרת מעשיהם". לטענת המדינה "יש לאמוד את החומרה מעצם המעשה - שני אזרחים מעוכבים על-ידי שוטר על-רקע עבירת תעבורה ורישום דוח, ומוצאים עצמם בסופו של יום חבולים קשות כולל שבר לכל אחד מהם".

השופטת: עונש אחר ישגר מסר של סלחנות

בנוסף נטען כי יש לעמוד על "מיהות העושים". הראל היה אז שוטר במשטרת ישראל "שמתוקף תפקידו היה אמון על מערכת אכיפת החוק ועל המלחמה בפשיעה והפגין דפוסי התנהגות אלימים. בזמן ביצוע העבירה שימש הראל מפקד צוות וכלל שדרגת השוטר גבוהה יותר נורמת ההתנגדות המצופה ממנו היא גבוהה יותר. לא רק שלא השכיל למנוע את האירוע, הוא אף הצטרף לחברו בהכאת המתלוננים ובהצגתו של אלקריף כשוטר. כמו-כן הדיח בחקירה ושיבש מהלכי חקירה בנסיבות חמורות ביותר". התביעה טענה עוד כי אלקריף בעל עבר פלילי, ואף ריצה עונש מאסר בפועל ותלוי נגדו מאסר מותנה.

בהחלטה להחמיר בעונשם כתבה השופטת זהבה בוסתן כי חומרת המעשים נובעת הן מנסיבות המעשה - "רישום דוח תנועה שהתפתח למתקפת אגרופים ובעיטות שקיבלו השניים על לא עוול בכפם ושהסתיים בחבלות חמורות שנגרמו להם שהתבטאו בדימום בפניהם ובשברים בארובות העין ובאף". לא זו בלבד, אלא שהראל אף איפשר לאלקריף "לנקוט באלימות כלפי השניים תוך יצירת רושם כי הוא פועל מכוח הסמכות הנתונה לו". בית המשפט קבע שיש לשלוח אותם למאסר מאחורי סורֵג ובְריח, שכן "כל עונש אחר יחטיא את מטרת הענישה וישגר מסר של סלחנות כלפי שוטרים המנצלים את סמכותם לרעה".

השופט מנחם פינקלשטיין מתח ביקורת על התנהלותו של הראל ש"הוסיף ופשע לאורך זמן. תחילת חטא בכך שצירף לסיור משטרתי מי שלא היה כלל שוטר או מתנדב. לאחר מכן לא ריסן מיד את חברו האלים ואפשר לו להזדהות כשוטר. בשלב הבא הדיח מתנדב צעיר להעלים בדוח משטרתי את חלקו של אלקריף ואף 'בנה' גרסה שקרית לפיה הוא לא היה עימם במהלך המשמרת. זאת ועוד לאחר שנפתחה חקירת מח"ש והמתנדב זומן לחקירה... אמר לו הראל... לדבוק בחקירה בגרסתו השקרית". השופט ציין כי גם לאחר שהמתנדב בסופו של דבר מסר את זהות אלקריף "המשיך הראל לכפור באשמה תוך הטחת שקר במתלוננים כאילו הם אלה שהיו האלימים". בכך, לדבריו, התנהג הראל "כאחרון העבריינים".

השופט בנימין ארנון כתב כי "האלימות הקשה והיוצאת דופן שבה נקטו הראל ואלקריף מצדיקה ענישה משמעותי בדרך של ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח".

על הראל הוטל עונש מאסר בפועל של 12 חודשים בניכוי שישה חודשי עבודות שירות שכבר ביצע, ועל אלקריף הוטל עונש מאסר בפועל של שישה חודשים.