''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 31°
חיפה 33°
באר שבע 33°
אילת 36°
מדורים
שימושי PLUS

יוחזר כסף לסועדים שביקשו "עסקית"

מסעדת איוו מיט בורגר תחזיר כסף ששולם בגין "תעריף חג" במקום ארוחה עסקית * השופטת: המוכר לא הבהיר כי בשעת לילה אין עסקית

רותי אברהם
כ"ח ניסן התשס"ט
ארד. עסקים גם בלילה [צילום: הרשות השופטת]
ארד. עסקים גם בלילה [צילום: הרשות השופטת] צילום: בוצ'צ'ו

שני סועדים שביקשו "סעודה עסקית" וחוייבו בתעריף של "סעודת חג/שבת", יקבלו חזרה את כספם וכן הוצאות משפט. השופטת מוסיה ארד קבעה כי למרות שהשניים סעדו בשעת לילה מאוחרת שבה לא נהוגות ארוחות עסקיות, המוכר בדלפק לא הבהיר לשניים כי לא ניתן להזמין ארוחה עסקית, קיבל את ההזמנה לעסקית ואף נתן קבלה שעליה נרשם כי מדובר בשתי ארוחות עסקיות.

בית משפט המחוזי בירושלים הפך (יום ב', 20.4.09) החלטת בית משפט לתביעות קטנות והורה למסעדת איוו מיט בורגר להחזיר לעודד בראל ורועי פסטינגר 500 שקלים. מדובר בסכום ששולם עבור שתי ארוחות ב"תעריף חג" וכן הוצאות המשפט.

השניים נכנסו למסעדה במאי 2007 עם סיום חג השבועות בשעה 01:30 בלילה והזמינו שתי ארוחות עסקיות בסכום של 43 שקלים כל ארוחה. לאחר התשלום התברר להם כי שילמו 48 שקלים. נאמר להם שמדובר ב"תעריף חג". השניים דרשו לבטל את ההזמנה אך נתקלו בסירוב. מנהל המשמרת הביע נכונות לתת להם זיכוי לרכישת שתי ארוחות בסכום של 96 שקלים ועל הזיכוי נרשם "הזיכוי נבע מכך שלא היה רשום תעריף חג/שבת".

תביעתם של השניים באמצעות בא-כוחם, עו"ד נתן רון, לקבל את ששולם עבור הארוחות נדחתה על-ידי שופטת בית משפט לתביעות קטנות אנה שניידר, אך שופטת בית משפט המחוזי מוסיה ארד הפכה את ההחלטה וקבעה כי המסעדה תחזיר לשניים את הכסף וכן הוצאות משפט.

ארד כתבה בהחלטה כי כשהשניים ביקשו להזמין ארוחה עסקית במועד שבו אין מגישים ארוחה כזו "היה על המוכר להעמידם על טעותם ולומר להם כי אין מגישים ארוחות עסקיות באותה העת. המוכר לא אמר להם זאת. המוכר קיבל מהמבקשים הזמנה לשתי ארוחות עסקיות ואף נתן להם קבלה בה נרשם במפורש כי מדובר בשתי 'ארוחות עסקיות'. בקבלה לא צויין כי מדובר בתעריף מיוחד בשל חג או שבת".

היא אף מתחה ביקורת על כך שהחלטת בית משפט לתביעות קטנות נעדרת התייחסות לעובדות או הסברים לכך. מדובר בעובדה כי בקבלה לא צוין שמדובר בתעריף מיוחד בשל חג או שבת, וכן כי בזיכוי שקיבלו נרשם במפורש כי הוא ניתן משום "שלא היה רשום תעריף חג/שבת". בנסיבות אלה, קבעה השופטת, "יש להעדיף את גרסת התובעים, לקבל את התביעה ולקבוע כי המסעדה הייתה רשאית לחייב אותם אך ורק במחיר של שתי ארוחות עסקיות".

עוד התייחסה השופטת לדבריה של שניידר לפיהם "אדם סביר אינו צריך לצפות למחיר של ארוחה עסקית בשעות הלילה המאוחרות וכן בשבתות ובחגים, שכן מטרתה של ההטבה היא למשוך אנשי עסקים ... אם ניתנת הטבה כזו שלא בשעות 'העסקיות' המקובלות, הדבר צריך להיות מצוין במפורש, דבר שלא היה במקרה זה".

ארד הדגישה כי במקור ארוחות עסקיות היו אמצעי למשיכת קהל של אנשי עסקים "ואולם עם הזמן החלו מסעדות שונות למשוך אליהן גם קהל אחר באמצעות הטבה זו. לפיכך אין לקבוע כעקרון כי יהיה זה בלתי סביר לצפות למחיר של ארוחה עסקית בשעות שאינן שעות העבודה של מרבית העסקים".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה