המכון לדמוקרטיה לבג"צ: התנהלנו ללא רבב

מימין ומשמאל. המכון הישראלי לדמוקרטיה מאשים את הפורום המשפטי ואת חוג הפרופסורים בגרימת נזק מכוון למוניטין שלו על-ידי הגשת "עתירת שווא". כך נטען בתגובת המכון לבג"צ (יום ד', 22.4.09) במסגרת עתירה של הפורום המשפטי וחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי נגד מתן פרס ישראל למפעל חיים למכון הישראלי לדמוקרטיה. התגובה הוגשה לקראת הדיון שיתקיים בבג"צ מחר, ה-23.4.09.

בעתירה נגד הענקת הפרס למכון טען הפורום, באמצעות בא-כוחו עו"ד יצחק בם, כי קיים חשש למשוא פנים בהחלטה על מתן הפרס למכון, מאחר שחברי ועדת הפרס מצויים בקשרים שונים עם המכון.

המכון בתגובה דורש לדחות את העתירה. באי-כוחו, עוה"ד דניאל אלון ואלה גור, טוענים כי מדובר בטענות שווא וכי "החשש לקיומם של משוא פנים או ניגוד עניינים אינו מתקיים הלכה למעשה".

הם גם טוענים כי מדובר בעתירה שהוגשה בחוסר תום לב ומתוך כוונה של העותרות "להכפיש את שמו של המכון לדמוקרטיה ולפגוע במוניטין שיצא לו במדינת ישראל וברחבי העולם כולו, וזאת משיקולים זרים שאין להם דבר וחצי דבר עם מה שנטען, כביכול בשם שלטון החוק וההיגיינה הציבורית וכדי לגרום למכון לדמוקרטיה נזק לשמו".

המכון מדגיש כי למעשה המטרה כבר הושגה באמצעות הגשת העתירה והטענות במסגרתה. לדידם של העותרים "הם באו על שכרם - בין שעתירתם תתקבל ובין שתידחה".

עוד נטען כי מדובר במערכה מכוונת וב"נוהג" של הפורום המשפטי וחוג הפרופסורים כדי למנוע פרס ישראל מ"מי שמוחזק בעיניהם כמי שאינו שייך למחנה שלהם והשקפת עולמו הפוליטית והחברתית שונה משלהם. הרושם המתקבל הוא כי העותרות שמו להן למטרה להלך אימים על מי שאמורים להחליט על הענקת פרס ישראל לכל מי שאינו נושא חן בעיניהן או משתייך למחנה שלהן ולגרום בכך לפוליטיזציה של הפרס".

עצם הגשת העתירה והטענות בה פוגעות פגיעה קשה "ולחלוטין לא דרושה במעמדו המיוחד של פרס ישראל וברגשי הכבוד וההוקרה שהציבור הרחב רוחש (בצדק) לו ולזוכים בפרס".

העתירה גם פוגעת ב"מעמדם הציבורי ובשמם הטוב של החברים בוועדות השופטים לבחירת הזוכים בפרס ישראל בתחומים השונים ובוודאי באלה שבהם עסקינן כאן [יו"ר הוועדה פרופ' יעקב פרנקל, פרופ' אלה בלפר ואלוף ב(מיל.) יאיר נווה, ר.א.], וכן במי שמונה להיות יועץ לשר החינוך בעניין פרס ישראל [עו"ד נחום לנגנטל, ר.א.], על לא עוול בכפם".

לטענת באי-כוח המכון, יש לדחות את העתירה בשל העובדה כי העותרים "מסתירים את המניעים האמיתיים והזרים שבגינם הוגשה, אגב ניסיון להציג את התנהלותה של ועדת הפרס במקרה כ'פרשה שהתפוצצה' וכ'שערורייה' ואף ככזו ש'אבק שחיתות' דבק בה, בעוד שלמעשה אין היא כזו כלל ועיקר והיא למעשה ההיפך הגמור מכך".

התנהלות המכון היא "ללא רבב" והתאמתו לקבל את הפרס "אינה שנויה במחלוקת", נטען בתגובה. "ביטול ההחלטה להעניק למכון את פרס ישראל על מפעל חיים יגרום לו נזק בלתי ישוער וכך גם לדמוקרטיה במדינת ישראל, ללא כל הצדקה".