לא עודכנה בסיכוני הרדמה ופוצתה

מיכל פרץ תבעה את פרופורציה מרכז רפואי בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שחויבה בדמי ביטול. מכתב התביעה עלה שפרץ חתמה על הסכם בו נתנה הסכמתה לביצוע ניתוח אף, במרכז הרפואי של הנתבעת, ויממה לפני המועד הודיעה על ביטולו לאחר שנועצה ברב שהורה לה שלא לעבור אותו בהרדמה כללית. פרץ חויבה במלוא עלות הניתוח וטענה שיש להשיב את כספה. "רק לאחר החתימה על ההסכם ובסמוך למועד הניתוח, נאמר לי שיבוצע בהרדמה מלאה/כללית. לא נתתי הסכמתי לכך ובנסיבות אלו עמדה לי הזכות לבטל את הניתוח, מבלי שאחויב בתשלום כלשהו על-פי ההסכם".

בכתב ההגנה טען המרכז הרפואי פרופורציה שהתובעת חתמה על ההסכם בו הביעה הסכמה לעבור ניתוח אף, "בהרדמה מקומית או כללית לפי הצורך וכפי שיקבע הרופא המרדים". לדבריו, במועד ביטול ההסכם, טרם התקבלה החלטה על סוג ההרדמה, מקומית או כללית וזו מתקבלת במועד הניתוח בו פוגש הרופא המרדים את המטופל. "התובעת לא התנתה את ביצוע הניתוח בכך שיהיה בהרדמה מקומית, וטענה זו הועלתה, כתירוץ בשל החלטת הרב בעניינה, או מכל סיבה אחרת שאינה נהירה".

המרכז הרפואי פרופורציה הוסיף שעל-פי ההסכם, היה רשאי לחייב את פרץ בדמי ביטול מלאים: "שכרנו רופא מנתח ורופא המרדים והזמנו חדר ניתוח. לא ניתן היה למנוע או להקטין את הוצאותינו כיממה לפני מועד הניתוח".

בפסק הדין מתחה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, ביקורת על טופס ההסכמה לניתוח שבו נאמר: "הסכמתי ניתנת בזאת גם לביצוע הרדמה מקומית עם או בלי הזרקה תוך-ורידית של חומרי ההרגעה, לאחר שהוסברו לי הסיבוכים והסיכונים של הרדמה מקומית". בנוגע להרדמה כללית נרשם: "אם יוחלט על ביצוע הניתוח בהרדמה כללית, יינתן לי הסבר על ההרדמה על-ידי המרדים".

לדברי השופטת, בהעדר הסבר על סיבוכים אפשריים בהרדמה מלאה יש משום עבירה על חוק זכויות החולה. "הואיל ובטופס ההסכמה לניתוח, הוסכם גם על אפשרות לביצוע ניתוח בהרדמה כללית, היה על הנתבעת להסביר לתובעת במועד החתימה על ההסכם על הסיבוכים והתגובות הנלוות האפשריות מביצוע הרדמה זו, כמצוות סעיף 13(ב)(2) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996. כך גם היה על הנתבעת לפרט בכתב, את תמצית ההסבר שניתן לתובעת כאמור בסעיף 14(א) לחוק. מסירת המידע למטופל, צריך שתיעשה בשלב מוקדם ככל שניתן כאמור בסעיף 13(ג) לחוק, כפי שעשתה הנתבעת במתן ההסבר ביחס להרדמה מקומית, כאמור בטופס ההסכמה".

עוד ציינה כי נכונים הדברים, "בפרט כאשר אין בתנאי ביטול של הניתוח על-פי ההסכם, הסתייגות כלשהי מחיוב בתשלום דמי ביטול, אם יוחלט במועד הניתוח, או בכל מועד אחר, על ביצועו בהרדמה כללית. התובעת זכאית לפיצוי בגין התנהלות הנתבעת ומחדלה, עובר לחתימה על ההסכם או בסמוך לאחר מכן, באי-מסירת המידע לתובעת על סיכונים האפשריים מהרדמה כללית. הסברים, שיכול וצפוי שהיו משליכים על הסכמתה לחתום על ההסכם. היה על הנתבעת לעשות כן, הן לאור תכלית חוק זכויות החולה כמובא לעיל והן מכוח חובת תום הלב המוטלת עליה לפי הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשס"ג-1973, להביא בפני התובעת את מלוא המידע הרלוונטי לקבלת החלטה על חתימה על הסכם ועל הסכמה לביצוע ניתוח, שיכול שיבוצע בהרדמה כללית".

המרכז הרפואי פרופורציה חויב לשלם לפרץ סך של 3,000 שקל ולא נקבע צו להוצאות. עם זאת, דחתה השופטת את טענתה של פרץ לפיה הסכימה לעבור את הניתוח, בתנאי שיבוצע בהרדמה מקומית: "טופסי ההסכמה, עליהם חתמה, מעידים על ידיעתה שהניתוח, עשוי להתבצע בהרדמה כללית". עוד נאמר שלא עמדה לפרץ הזכות לבטל את ההסכם לאחר שלא נמסרה לה החלטה של הרופא המרדים, לבצע את הניתוח בהרדמה כללית ולא הוכח שכך הוחלט, "לפיכך התובעת אינה זכאית להחזר התמורה ששולמה על ידה לפי ההסכם".