בית משפט השלום בירושלים דחה (יום ה', 16.4.09) תביעה של אדם שזוכה מאשמת תקיפת שוטר לפצות אותו בגין "ביטול זמן" והוצאות משפט. השופט דוד מינץ כתב כי כל מי שמוגש נגדו אישום סובל סבל נפשי וכלכלי לא קטן, אך פיצוי יינתן רק בנסיבות מיוחדות במינן.
מדובר בתביעה שהגיש יצחק יהודיוף נגד המדינה לאחר שזוכה כאמור מתקיפת שוטר. הזיכוי בא בשל עדות שקרית של עדת תביעה והחלטת התביעה בעקבות כך למחוק את האישום.
בית המשפט דחה כאמור את תביעתו לפיצוי. השופט מינץ כתב כי המבחן לקבלת פיצוי הוא "התשתית הראייתית כפי שהייתה לפני התביעה עובר להגשת כתב אישום ולא לאחר שהתבררו העובדות כהווייתן לפני בית המשפט לאחר שמיעת ראיות".
טענת יהודיוף מבוססת לדבריו על "חוסר האמינות" שנתגלה בעדותה של אחת מעדות התביעה, נתון שלא יכול היה להתברר לתביעה בטרם עמדה העדה על דוכן העדים. לכן, אין לפסוק הוצאות.
השופט הוסיף כי אין אפשרות לקבוע שניהול התיק היה בלתי הוגן או כי נגרם ליהודיוף עינוי דין, אלא ההיפך, כשהתביעה השתכנעה בצדקתו, הודתה בטעותה וחזרה בה מהאישום.
נותרה לדבריו רק האפשרות לבחון את "נסיבותיו האינדיבידואליות" של יהודיוף, האם בשל ההליך המשפטי נגרמו לו "סבל חריג עינוי דין חמור, פגיעה בבריאותו בפרנסתו או במשפחתו". גם תוצאת בחינה זו שלילית, כתב. "כל אישום נגד אדם טומן בחובו מידה גדושה של עוגמת נפש וסבל נפשי ואף כלכלי לא קטן. קל וחומר כנגד אדם אשר בסופו של יום מזוכה בדין". אלא שהגדרת "נסיבות אחרות המצדיקות הטלת הוצאות על כתפי המדינה - צריכות להיות מיוחדות במינן". בנוגע ליהודיוף, השופט הדגיש כי אינו משוכנע שמדובר במקרה הנכנס לגדרם של אותם "מקרים ונסיבות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה