המכונה נגנבה; בעל הקיוסק ישלם פיצוי

רוברט ווסר תבע את אברהים עבד אלס בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שמכונה לממכר סיגריות שבבעלותו נגנבה. מכתב התביעה עלה שהתובע הפקיד בבית העסק של הנתבע, באבו גוש, מכונה לממכר סיגריות שחוברה בברגים לקיר. לטענתו, המכונה הופעלה בחסות בית העסק, וסוכם עם הנתבע שתמורת שמירתה ומתן רשות להפעלתה - ישולם לו סכום השווה ל-3% ממחזור המכירות החודשי. לדברי התובע, בחודש מרס 2008, שיפץ הנתבע את העסק והבטיח לו שהמקום ייסגר לשבועיים-שלושה. "כשראיתי שהשיפוצים נמשכים זמן רב מהצפוי, ביקשתי מהנתבע להעביר את המכונה למקום אחר, והוא השיב שהמכונה איננה בבית העסק וככל הנראה נגנבה".

בכתב ההגנה טען הנתבע שמעולם לא קיבל על עצמו אחריות לשמירת המכונה וביקש לדחות את התביעה. "ההפך הוא הנכון - כשהתובע ביקש להציב את המכונה אמרתי לו מפורשות שאין לי ביטוח ומצלמות בעסק". לדבריו, הפציר בתובע במהלך השיפוץ, כשדלת העסק הייתה פתוחה, להגיע ולקחת את המכונה אך הוא לא הגיע".

המכונה משכה את הלקוחות לצרוך מצרכים נוספים

בפסק הדין קבעה השופטת אנה שניידר, שהמכונה נשוא התביעה הינה בגדר "נכס" ולכן, חוק השומרים חל. "במקרה דנן, המכונה נמסרה לנתבע לא לשם שמירתה אלא על-מנת להפעילה בחסות בית העסק, ובשל כך שולמה לנתבע תמורה, וכן הייתה לו טובת הנאה עקיפה בכך שאנשים שביקשו לקנות סיגריות מהמכונה היו עשויים גם לקנות מוצרים אחרים בבית העסק. על כן, יש לראות את הנתבע כ'שומר שכר', אולם בעל אחריות מופחתת כאמור בסיפא לסעיף 2(ב) לחוק השומרים, דהיינו פטור מאחריות אם הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו".

השופטת המשיכה ושאלה: "האם הוכיח הנתבע כי המכונה לא אבדה ברשלנותו כנדרש לפי סעיף 2(ב) סיפא לחוק השומרים?" וענתה כי "הנתבע אמר בעדותו כי המכונה חוברה לקיר בעזרת ברגים. בעת השיפוץ דלת בית העסק הייתה פתוחה וכל הציוד היה מחוץ לבית העסק מלבד המכונה שהייתה מחוברת לקיר. הנתבע הוסיף כי אין כל בעיה לשחרר את המכונה מהקיר. אין זה סביר להשאיר מכונה במהלך שיפוץ, כאשר המקום פרוץ ופתוח, גם אם המכונה מחוברת עם ברגים לקיר, כאשר קל מאד לפרקה ולשחררה מהקיר. לפיכך, אני קובעת כי הייתה רשלנות מצד הנתבע".

השופטת שניידר הוסיפה שלפתחו של התובע רובץ אשם תורם: "הוא ידע כי בית העסק בשיפוצים, והיה עליו לדאוג להעביר את המכונה למקום אחר או לכל הפחות לדאוג לאבטחה נאותה. אני מעריכה את האשם התורם של התובע בשיעור של 50%". השופטת הדגישה שהתובע לא הוכיח שנגרם לו נזק מעבר לעלותה של המכונה, ולא צירף ראיה כלשהי המתייחסת לשווי המכונה.

בסופו של דבר התביעה התקבלה באופן חלקי, לאור האשם התורם של התובע, והשופטת שניידר פסקה "שיהא זה ראוי וצודק להעמיד את הנזק על סך 5,000 שקל מתוך הנחה שעלות המכונה היא 10,000 שקל, ובהעדר ראיה לגבי המלאי שהיה בתוכה, אם אכן היה". הסכום ישולם לתובע בתוך 30 יום.