"סוכנות נסיעות חייבת בזהירות כלפי לקוחותיה"

יהושע טואיטו, איזבלה לנדברט וראיסה וולף-גוליגורסקי תבעו את חברת כספי הפלגות קורס בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 7,000 שקל לאחר שלא היו מרוצים מהפלגה לטורקיה ולקפריסין. הארבעה רכשו מהנתבעת תמורת סך של 1,364 דולר הפלגת נופש באונייה “Dream” וטענו לכשלים שונים. "הספינה הייתה אמורה לצאת מנמל אשדוד ביום 31.5.07 בשעה 15:00 ולשוב ביום 3.6.07 בשעה 07:00. בפועל עוכבנו בנמל אשדוד עד לשעה 20:00, ובשל כך הספינה לא עגנה בקפריסין".

עוד אמרו התובעים כי לא נהנו מהשהייה הקצרה בנמל אלניה שבטורקיה, שנמשכה שעה וחצי בלבד, ובנוסף, "האונייה שבה לאשדוד ביום 3.6.07 בשעה 17:00, ולא התאפשר לנו ליידע את המשפחה על האיחור, ונגרם לנו נזק כספי בשל הפסד יום עבודה".

התובעים הוסיפו שבאולם הבידור באונייה לא הייתה הפרדה בין מעשנים ללא מעשנים, והם עזבו את האולם שהתמלא בעשן, ולא נהנו מהופעות צוות הבידור. "הנתבעת כשלה במתן השירות שהובטח ועליה להשיב את עלות ההפלגה, בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש".

בכתב ההגנה טענה הנתבעת, שדין התביעה להימחק על הסף בהיעדר יריבות, שכן היא אינה בעלת האונייה או מפעילתה, אלא סוכנת המתווכת בין ציבור המפליגים לבעלי האונייה. לדבריה, ביום 31.5.07 נערכה ביקורת של משטרת הגבולות בנמל, שנמשכה עד השעה 19:30, ולכן ההפלגה יצאה בשעה 20:30. "האיחור נבע מאירוע בלתי צפוי, שלא ניתן לצפותו מראש, ולא ניתן לומר שהאיחור נגרם כתוצאה מרשלנות". לדבריה, העיכוב הבלתי צפוי, שיבש את לוח הזמנים המתוכנן של האונייה, ומנע ממפעיליה להמשיך במסלול המתוכנן. "לאחר התייעצות עם נציגי הנוסעים, החליטו מפעילי האונייה להאריך את השהייה באלניה שבטורקיה ל-17 שעות, לוותר על הביקור בקפריסין, ולפצות כל חדר באונייה בסך של 100 דולר לשימוש בברים שבאונייה, ובהנחה של 50% מעלות הפלגה עתידית. התובעים ככל הנראה סירבו לפיצוי".

בעניין העישון הבהירה הנתבעת, שהאונייה כפופה לאמנת אתונה ולא לחוקי מדינת ישראל, והתובעים לא בדקו אם יש הפרדה בין מעשנים ללא מעשנים. ובאשר לאיחור בהגעה לישראל, טענה שנמל אשדוד העדיף אוניות אחרות בקביעת סדר הכניסה.

השופטת גילת שלו קיבלה את התביעה באופן חלקי. "אינני מקבלת את טענתה של הנתבעת כי טופס התנאים הכלליים, מהווה מחסום מפני יכולתם של רוכשי הפלגות באמצעותה, לתבוע אותה. על סוכנת נסיעות מוטלת חובת זהירות כלפי לקוחות הרוכשים באמצעותה נופש, וכי ניתן להטיל עליה חבות בנזיקין בגין כשלים שאירעו במהלך הנופש, אם התרשלה בתפקידה כסוכנת נסיעות סבירה". מצד שני, הוסיפה, "לא ניתן להטיל על סוכנת הנסיעות אחריות בגין כל פגם או כשל שמתעורר במהלך הטיול, כאשר לא מדובר בכשלים או פגמים שהיא יכלה לצפות".

בפסק הדין קבעה השופטת שלנתבעת הייתה אחריות מסוימת לאיחור ביציאת ההפלגה, והיא הייתה יכולה להיערך מראש לאפשרות שיהיה איחור ביציאה, וליידע את הנוסעים. "אין המדובר ברשלנות חמורה, ולא התרשמתי שהתנהלותה של הנתבעת גרמה לתובעים לנזקים קשים כפי שהוצגו בכתב התביעה. לפיכך, ולאחר ששקלתי בין היתר את העובדה שמירב האחריות נופלת לפתחם של מפעילי האונייה, ואת מחירה הנמוך יחסית של הפלגת הנופש, אני סבורה שיש להטיל על התובעת פיצוי סמלי בלבד לטובת התובעים". הנתבעת חויבה לשלם לכל אחד מהתובעים 300 שקל.